בית / דעות והמלצות / שרת הבריאות, פושעת מול החולים – די להתעללות בחולים
שרת הבריאות, פושעת מול החולים – די להתעללות בחולים

שרת הבריאות, פושעת מול החולים – די להתעללות בחולים

שמי נגה, אחות מוסמכת תושבת חדרה. אני כותבת את הדברים הללו בעילום מחשש להתנכלות מצד הממסד ואולם אני מוכרחה להעלות את הספור הכואב שלנו ואת התפנית שמפתיעה שהחלה אתמול.

שם אבי יוסף, בן ה-83 מתגורר איתי ועם בני משפחתי ,ועם מטפלת זרה הסועדת אותו ודואגת לכל צרכיו . אבי סובל ממחלת הפרקינסון .ומרותק לכיסא גלגלים מרבית היום .יש לציין שבד"כ הוא צלול ומוחו מתפקד כראוי מבחינה קוגניטיבית, ובהתאם לגילו, הוא מתקשר ומודע למצבו .

לפני כשבועיים אבי נפל ונחבל קשות בגבו. בצילומי הרנטגן נראה בפירוש שבר בחוליה בגב התחתון. מאז חייו וחיינו הפכו לגיהינום .

הוא טופל בהמלצת האורתופד ורופאת המשפחה על ידי תרופות נרקוטיות קשות אשר בצר לי ולו, נאלצתי להסכים בעיקר בגלל חוסר האונים מול הסבל הקשה של כאבי התופת שהוא חווה.

תופעות הלוואי לא אחרו להגיע, ותוך ארבעה ימים אבי נקלע למצב דיליריום קשה מאוד שכללו, בלבול, אי שקט, תזזיתיות, חוסר תאבון, קושי חמור ביכולת לתקשר עם הסביבה וכל תופעות מחלת הפרקינסון התעצמו ואף החלו תופעות חדשות ולא מוכרות כגון עצבנות ואף נטייה לאלימות כמו דפיקה וזריקת חפצים, ונראה שמצבו הוחמר שבעתיים בשבוע האחרון שכלל 2 ביקורים במיון בית החולים- "הלל יפה" ומעט מאוד דקות של שינה טרופה.

שוב הומלץ לנו על תרופה והפעם תרופה פסיכיאטרית, שהפכה אותו תוך שעה 'לזומבי' כמו שק תפוחי אדמה, בוהה והלום, אך כאבי הגב לא פחתו ואף הוחמרו בגלל חוסר השקט והתנועה המתמדת.

מיד החלטנו במשפחה שאין סיכוי שנמשיך לתת לו את התרופה הפסיכיאטרית הזו.

אציין כי אני עצמי הייתי ממש על סף התמוטטות פיזית ונפשית, מאחר ומצבו של אבי דרש ממני להישאר עמו ולהשגיח עליו, לא יכולתי לעבוד, לא לישון, אני עצמי עם פריצות דיסק ונאלצתי לסחוב אותו ממקום למקום, והרגשתי שאני נופלת לתהום של ייאוש וחוסר אונים.במצב של חוסר האונים שתיארתי כאן, פניתי באופן אישי לאחד מהחברים בקבוצה מדברים קנאביס, תיארתי את המצב ואז קרה הנס! בתוך שעתיים הגיע אלינו עד הבית מעט שמן קנאביס לניסיון וראה זה פלא!!! אבי קיבל 2 CC מהשמן ותוך 15 דקות נרגע להפליא! הכאב גב פחת ,והוא נרדם לשעה שלמה! שזה הישג אחרי שבוע ללא שינה! בהמשך הלילה הוא קיבל ממני עוד כ-3 CC ועבר את הלילה כשהוא רגוע ושליו ,אבי היקר חזר לתקשר ,חזר לאכול ,ואף כהרגלו מידיי בוקר ,עיין בעיתון,מילא תשבץ וצפה בטלוויזיה בערוץ ההיסטוריה האהוב עליו .
קיבלתי את אבי האהוב חזרה ואנו במשפחה המומים מגודל השיפור!!

חרף המצב החמור שתיארתי כאן נקבע לנו תור דרך קופת החולים רק לעוד ארבעה חודשים!
ולכן בשבוע הבא ביום שני 30/12 בשעת לילה מאוחרת הצליחו חברים מהקבוצה לקבוע לנו תור לאותו הרופא במרפאת כאב, רק שבאופן פרטי, על מנת לבקש עבורו אישור לקננאביס רפואי שהוכח כיעיל באופן מובהק.

אבל.. עד אז, אני מתחננת מכל אדם או גורם שיסכים לעזור לנו להשיג עוד מהתרופה הזאת בשמן, בעוגיות, או אפילו בטבק לעישון (אבי יודע לעשן ) כדי שנוכל לעבור את הימים הבאים בשלווה וברוגע ולהפחית מעוצמת הכאבים הקשים בגבו השבור, עד שיתקבל האישור לתרופה.
ובעיקר כדי שלא נאלץ לתת לו חומרים מסוכנים כבתיאורי במכתב זה שרק הזיקו יותר.

בתודה ובהערכה ענקית לכל אותם המלאכים שמסכנים את עצמם רק בשביל לעזור לאחרים. הלוואי והייתי יכולה לכתוב את שמותיהם בגלוי, אבל הבנתי מהם שהם עלולים להיעצר ולהיות מואשמים "כסוחרי סמים".
נגה אחות מוסמכת, המתביישת במערכת הבריאות של מדינת ישראל!

 

הוסיף/י תגובה

Scroll To Top