שוטרים כמוני יגידו להתיר את כל הסמים בחוק וזאת הסיבה

למה בדיוק האיסור על סמים מועיל? אחרי הרבה שנים של אכיפת חוקי הסמים כשוטרת הניסיון שהיה לי עם בן משפחה מכור שינתה את הגישה שלי לתמיד.

במשך כ-20 שנה הייתי שוטרת, אכפתי את חוקי הסמים בקליפורניה ותמיד חשבתי שאני תורמת את חלקי לחברה. אך מה שגרם לי לחשוב בצורה שונה על השימוש בסמים הוא הניסיון שלי עם אחי הגדול בילי.

ראיתי אותו נלחם לאורך כל חייו בהתמכרות שלו לסמים אבל עדיין לא הבנתי מה זה להיות בילי עד שבעלי שכנע אותי לפתוח את הלב ואת דלת ביתנו ולהציל את בילי בשנת 2002. ראינו מקרוב איך בילי מנסה, ראינו איך במהלך השנים שחי איתנו הוא מנסה לענות על הציפיות של החברה של אלה שהוא אוהב. כשאני הבנתי שהחברה שלנו מציירת אנשים עם בעיות סמים קשות שאנשים שעושים נזק ופגומים נפשית.

לפי חוקי החברה, האח שלי  הוא עבריין. המלחמה שלו בהתמכרות לימדה אותי הרבה דברים, היו לו הרבה שנים של פקחות עם נפילות חזרה לסם מידי פעם שמוכרות על ידי מומחי התמכרויות וקורות באופן נפוץ אצל נגמלים. אך הדגש ששמה מערכת המשפט על תכניות הטיפול ועל הנעשה בהם החריפו את הקושי להילחם עם ההתמכרות ע"י מדיניות קשוחה ועונשים. בגלל ההרשעות שיש לבילי בנושא סמים הוא הפך למובטל, הזניח את בריאות עד שאנחנו נכנסנו לתמונה, בלעדינו הוא היה היום ברחוב. ובכל זאת למרות הכל אחי נפטר מתוצאה של מנת יתר של תרופות פסיכיאטריות ואלכוהול.

לאחר שנפקחו עיניי לעובדות של שימוש בסמים הבנתי שאנחנו לא יכולים למצוא את דרכינו החוצה מהבעיה. הצטרפתי ל-"ארגון נגד צווי מניעה" (L.E.A.P), קבוצה של פקידים אוכפי חוק שמתנגדים למלחמה בסמים. אנשים מסויימים מופתעים לגלות ששוטרים, תובעים, שופטים ואחרים מתווכחים למען לגליזציה של סמים, אבל בהרבה מקרים אנחנו יכולים לראות מקרוב את חוסר הצדק וחוסר האפקטיביות של מערכת המשפט הפלילי.

"חוקי אי-הפללה יכולים לעשות הרבה דברים טובים, הם יכולים להפחית בהוצאות המשטרה והוצאות כליאה ולהרשות למשטרה להתמקד במקרים יותר דחופים ולשמור על משתמשים מזדמנים מחוץ למערכת המשפט הפלילי שממילא כבר הרסה והורסת יותר מידי חיים. בכל אופן L.E.A.P תומכת בלגליזציה מלאה מהסיבות שהפללה לא יכולה לעזור בהם יותר".

ראינו איך החוקים הפדרליים וחוקי המשפט האזרחי מעודדים את המשטרה לרדוף אחרי צורכי הסמים כאשר פושעים אמיתיים מסתובבים חופשי, ראינו אנשים שמתים ממנת יתר, ראינו אנשים שמגיעים לכלא ללא הצדקה וראינו שכל זה לא עזר להפחית את השימוש או ההתמכרות לסמים. לאחר כיותר מ-40 שנה של מלחמה נגד הסמים ובזבוז טריליונים של דולרים, הגישה של האמריקאים לסמים זולים יותר, חזקים יותר וזמינים בדיוק כמו שהיה לפני שהחלה "המלחמה בסמים" ולמה בדיוק צווי מניעה יכולים לעזור פה ? אבל זה לא אומר שכל מה שניסינו נכשל, תוך כדי שאנחנו מתקדמים לכיוון של עולם שבו הסמים הם חוקיים וסדירים, אנו יכולים ללכת בצעדים קטנים יותר לכיוון חוקיות הסמים בצורה חכמה יותר בכך שנתמוך בחוקי אי-הפללה ונוציא לפועל אסטרטגיה להפחתת הנזקים הקשורים לבעיית השימוש בסמים תוך שימוש במתן עזרה בריאותית ציבורית שמונעת מוות, מחלות והתמכרות. באמריקה מתרגלים את אי ההפללה בצורה קצת שונה.

לצורך העניין, בפורטוגל, שם אתה יכול להיתפס עם כמות לצריכה עצמית של עשרה ימים מכל סוג של סם והעונש על כך יהיה קנס או עונש מנהלי. חוקי אי הפללה משתנים בין המדינות אבל בכללי הכוונה שאנשים שנתפסים לראשונה לא ילכו לכלא ולא יישאו ברישום פלילי על אחזקה של כמות קטנה של סמים לצריכה אישית. אפילו במדינות עם גישה ליברלית לסמים עדיין יש הרבה השלכות חברתיות על משהו פשוט כמו הרשעה בסמים כולל הפסד של מלגות ממשלתיות לסטודנטים, עזרה סוציאלית וסעד כמו תווי מזון, דחייה של זכויות הצבעה או רישיונות מקצועיים וחיסול של זכויות הורות.

חוקי ההפללה לא יוצרים מערכת שתבדוק את איכות וריכוז החומרים בסם, ומשתמשים לרוב לא יודעים מה נכנס לגופם ומה החוזק שלו, מה שמעלה את הסיכוי למנת יתר. וכשמישהו מת ממנת יתר המשתמשים שאתו מפחדים להתקשר לעזרה מהפחד מתביעה פלילית. הפללה גם לא עוזרת להשפיע על הרווחים האדירים שנעשים ע"י ארגוני פשיעה או לעצור את האלימות שמגיעה בעקבות מלחמות טרטוריה והתקוממויות שנוצרות בגלל התערבות אנשים החוק.

אנשים שעובדים ברפואה הציבורית מבינים שאסטרטגיות להפחתת הנזק מייצרות תוצאות רפואיות חיוביות. אפילו אנשי החוק מתחילים להבין את הצורך לחשיבה מחוץ לקופסת "המלחמה בסמים" במטרה קודם כל להציל חיים, ותמיכה בתכניות שהתפיסה שלהם איננה פגיעה במשתמשים ובמסים. כל זאת על ידי תמיכה בחוקים בעלי "חמלה" שיאפשרו למשתמשים להתקשר לרשויות במקרה של מנת יתר על מנת להציל חיים בלי הפחד מתביעה פלילית. מומחים למשפט פלילי מבינים שהפחד של משתמשים לדווח על מקרה של מנת נובע מהחשש לתביעה פלילית, מה שתורם למקרי מוות רבים מידי. בסיאטל מאפשרים לשוטרים להכניס משתמשים וסוחרי סמים לא אלימים לטיפולים ומסגרות כחלופות לכלא, זוהי דוגמא של סוכנות משטרתית שמשתמשת באסטרטגיה להפחתת הנזק כדי לשפר את חייהם של המכורים.

המשטרה בקווינסי  מסצטוסס היא דוגמא נוספת. שם מחייבים את השוטרים לשאת עימם נלוקסון – סם זול ואפקטיבי שיכול לגרום לנסיגה של מנת יתר מאופיום. הם הצליחו להציל 200 בני אדם בתוך 3 שנים, תארו לעצמכם כמה שינוי זה יכול לעשות אם כל תחנות המשטרה בארה"ב היו מאמצות מודלים דומים. זה מובן לי שההוצאה לפועל של אי הפללה ומודלים להפחתת הנזק הם צעדים חיוניים בדרך למדיניות סמים חכמה יותר ובה אנו צריכים לתמוך. אך לעצור שם זאת תהיה ראייה קצרת טווח שכן זה ישאיר את השוק הלא חוקי רווי באלימות ובנוסף גם התוצאות הבלתי נמנעות של חוסר אפקטיביות במדיניות הסמים שמבוססת על פוליטיקה.

לא הגיע הזמן שנדרוש מהממשלות שלנו להשתמש במדע, בניסיון שצברנו ובחמלה כדי לעצב את מדיניות הסמים ?

– סגן פקד דיאן גולדשטיין (בדימוס) היא חברה ב"אנשי חוק נגד האיסור", קבוצה של אנשי חוק שמתנגדים למלחמה בסמים.

מקור

תרגום: קובי קורקוס

קראו גם את: מדוע אני רוצה להפוך את הסמים לחוקיים

Spread the love
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  

כתיבת תגובה