בית / דעות והמלצות / שאל את הרב – האם מותר לעשן מריחואנה?
שאל את הרב – האם מותר לעשן מריחואנה?

שאל את הרב – האם מותר לעשן מריחואנה?

קנאביס, מריחואנה, גראס, חשיש או בקיצור: סמים קלים. מה אומרת ההלכה, כאשר לא מדובר בצרכים רפואיים אלא בעישון של הנאה? (שו"ת)

שלום הרב,

מהי עמדת ההלכה בעניין עישון קנאביס (מריחואנה), שלא לצרכים רפואיים?

שלום רב,

כבר התייחס לשאלה זו הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל בספרו שו"ת אגרות משה חלק ו´ (עמוד רסח), וכתב: הנה בדבר אשר התחילו אילו בחורים לעשן חשיש, פשוט שהוא דבר אסור מכמה עיקרי דינים שבתורה. א. שהוא מקלקל ומכלה את הגוף. ב. ואף אם נמצאו אנשים בריאים שלא מזיק להם כל כך אבל מקלקל הוא את הדעת ואינם יכולים להבין דבר לאשורו שזה עוד יותר חמור, שלבד שמונע עצמו מלימוד התורה כראוי, הוא מניעה גם מתפילה וממצוות התורה, שעשייה בלא דעת הראוי הוא כלא קיימם. ג. ועוד שהוא גורם תאווה גדולה אשר הוא יותר מתאוות אכילה וכדומה הצריכים לאדם לחיותו, ויש שלא יוכלו לצמצם ולהעביר תאוותם, והוא איסור החמור שנאמר בבן סורר ומורה על תאווה היותר גדולה שיש לו לאכילה אף שהוא לאכילת כשרות, וכל שכן שאסור להביא עצמו לתאווה גדולה עוד יותר, ולדבר שאין שום צורך לאדם. ד. ועוד שהאב והאם של אלו שמעשנים זה מצטערים מאוד, אשר עוברים על מצות כיבוד אב ואם. ה. ועוד איכא [יש] איסור העשה דקדושים תהיו, כפירוש הרמב"ן בחומש. וגם הם גורמים לאיסורים הרבה אחרים לבד זה. סוף דבר הוא פשוט וברור שהוא מהאיסורים החמורים, וצריך להשתדל בכל היכולת להעביר טומאה זו מכל בני ישראל ובפרט מאלו שלומדים בישיבות, עד כאן דברי קדשו.

בברכה רבה,
הלל מאירס

 

האם ההלכה מרשה להשתמש בסמים?

בתורה כתוב, תאמינו או לא, שאלוהים ציווה על משה לקחת סמים. למה בדיוק הכוונה? ואם למשה מותר, האם גם לנו מותר?

"ויאמר ה' אל משה, קח לך סמים, נטף ושחלת וחלבנה, סמים, ולבונה זכה", נכתב בתנ"ך, בספר שמות. רגע, כבר בתורה היו סמים? ומה הקשר שלהם למשה רבנו? והאם לפיכך היהדות מרשה שימוש בסמים?

נבהיר קודם: אנחנו לא מדברים על סמים קשים – לא צריך את ההיגיון של התורה על מנת להבין שמדובר בדבר הרסני. אנחנו מדברים על סמים קלים, ואנו רואים שהציבור התורני, רובו ככולו, אינו משתמש בסמים. אבל למה לא, בעצם? מה רע בלהתנתק מדי פעם מהמציאות המלחיצה והלא תמיד קלה? יוצאים מאיזוןהרב יצחק גבאי מתחיל בלבאר את הפסוק – עם פירוש מפתיע: "בעבר היה ריח ניחוח בבית המקדש. סמים משמעותם סממנים, במקרה זה סממני הקטורת, מרכיבי הקטורת. אז גם אם תיקח את כל ה'סמים' האלה ביחד – חוץ מריח של מנטה לא תריח שום דבר. אין באף אחד מהם גורם שהוביל לשינוי תפיסת המציאות של האדם".

 ומה בכל זאת עמדת התורה בעניין השימוש בסמים?
הרב פנחס בדוש: "לא כתוב בשום מקום בתורה שאסור לעשן סמים, כי אז לא היו. אבל התורה נתנה לנו כלים שאיתם נוכל להסיק מסקנות קדימה. בהחלט כתוב בכמה מקומות שאסור להגיע לקלות ראש או לפיזור הנפש. הרי הרעיון של סמים הוא בריחה מהתמודדויות. כל התורה מלאה במוסר ועבודת המידות, תוך הימנעות מבריחה מהמציאות או התמודדות. לכן כל דבר שהוא בריחה למחוזות של דמיונות ואשליות – הוא בעצם יסוד של היצר הרע.

"למעשה, המקום הראשון שבו הופיע היצר הרע בתורה היה עם עץ הדעת. שם הנחש מפתה את חווה, אומר לה 'והייתם כמו אלוהים, יודעי טוב ורע'. אבל בפועל הם אכלו ואיבדו את מה שהיה להם. זה אשליות ודמיונות. גם סמים ואלכוהול יוצרים מצב של איבוד האיזון והשליטה העצמית, מה שנוגד את כל המהות של התורה".

מילא הסמים, אבל ההתמכרות

הרב יצחק גבאי מחזק את הדברים: "הרעיון הוא שהאדם צריך לשלוט ביצרים שלו. עליו לשמור על צלילות הדעת, וכשהוא נכנס למצב שאין לו צלילות הדעת – זו בעיה. הוא כבר לא יודע להבדיל בין רע לטוב. גם ההתמכרות עצמה היא דבר בעייתי מבחינת היהדות, כי אתה יוצר לעצמך תאווה שאינה נצרכת. יש לאדם תאוות נצרכות שהקב"ה ברא, אבל כאן אתה יוצר לעצמך עוד תאווה שגורמת לך להיות עבד כלפיה.

 

 "סם היא גם מילה נרדפת לתרופה. סם החיים היא התורה. כלומר, הסממן של החיים הוא התורה. בלי הזיות ובלי תאוות".

עישון ג'וינט

משה, תעביר לפה את הג'וינט

 

 

 

הוסיף/י תגובה

Scroll To Top