צריך לדבר על זה, אז למה לצרוח? או מה הישתנה משנת 1999 ועד היום?

נאדה…ג'ודי עדיין מנפנפת בכנפיים ומקרקרת כתרנגולת

איזה נער שיש לו בעיה אמיתית עם סמים יעז לפנות לג'ודי ניר מוזס? • 1999-07-27

השבוע יצא לי לצפות בתוכנית "דוקו-מדיה" בערוץ 1, שאירחה לדיון את העיתונאי חגי אייד ("עכבר העיר"), את תמיר קמחי (שהוזמן כנציג מפלגת "עלה ירוק"), ואת יו"ר אגודת "אל-סם", ג'ודי ניר מוזס.

הדיון נסוב על מאמר ב"עכבר העיר", שבו הומלץ למשתמשים באקסטזי לנסות קודם חצי כדור, לפני שהם קופצים ובולעים שניים, בלי לדעת מה בדיוק יש להם בידיים. אפשר להתחסד ולהתרעם על פרסום "הוראות שימוש לאקסטזי" בעיתון, אבל מה שהיה הרבה יותר מזעזע זו התנהגותה הבלתי תרבותית בעליל של הגברת מוזס, שבאיזשהו שלב איבדה את מעט האיפוק שהיה לה והתפרצה בצעקות בנוסח שוק הכרמל על תמיר קמחי (בימים כתקנם אינני נמנית על חסידיו השוטים, אבל נהניתי מאוד לראות אותו מנסה "לנשוך" אותה כשנפנופי הידיים שלה איימו להוציא לו עין, ומאלץ את הגברת ללחוץ את ידו בסוף הדיון).

לא יכולתי שלא לשאול את עצמי איך מתכוונת "אל-סם" לגרום לנוער להקשיב לה, כשכל מה שיש לה להציע זה צעקות מתלהמות וחוסר יכולת לדון בנושא הסמים בצורה רציונלית. הגיעו הדברים לידי כך שמוזס טענה שהיא מכירה אנשים שהתאבדו בגלל גראס, מה שהעלה צחוק גדול אצל שני הנוכחים האחרים, ובוודאי גם אצל כל צופה שפוי בבית.

ניסיתי לחשוב איזה בן נוער שיש לו בעיה אמיתית עם סמים יעז לפנות לאנשים שמתבטאים בצורה כה שלילית, ולא מצאתי תשובה. באתר האינטרנט של אל-סם ניתן למצוא ידיעות עם כותרות שמדענים הפריכו כבר מזמן, כמו "חשיש ומריחואנה ממכרים", ומאמר שכותרתו היא "צריך לדבר על זה", מה שנראה שמוזס בכלל לא מתכוונת לעשות, לפחות מבחינת הטונים הגבוהים שהיא מגיעה אליהם.

באתר עדיין לא הוחלפו שמות ראשי הארגון הקודמים (מוזס נכנסה לתפקיד לפני כמה חודשים), וכרגע עדיין רשומה שם נעמי בלומנטל כיו"ר הארגון. כנראה שאקטואליה היא לא הצד החזק שלהם

j

 

ברכה גולשת

Spread the love
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  

כתיבת תגובה