על סמים והזיות

כל התרבות שלנו מושתתת על הזיות (לפי הגדרת הזיה בויקיפדיה). אנחנו מוקפים בחזיונות שווא, ומניפולציות של האמת הכוללת. כל הזמן מוכרים לנו אשליות וחצאי אמת, לכן לא פלא שלרבים קשה לבחור במה להאמין. האמת היא שקל מאוד לעבוד על רבים מאיתנו.

אפשר לחלק אותנו לשני סוגים של אנשים, אלו שבודקים כל דבר ובוחרים אם להאמין מתוך ניסיון אישי, ואלו שמקבלים כל דבר שמגיע מסמכות כזו או אחרת כמובן מאליו.

הֲזָיָה או חֶזְיוֹן שָׁוְוא (בלועזית: הלוצינציה) היא מצב שבו אדם חוֹוֶה חוויה שאינה קיימת במציאות ככלל, ההזיה היא תוצר של פעילות מוגברת של מערכת העצבים המרכזית.

אפילו תשדיר חדשות בטלוויזיה מורכב כך שמערכת העצבים המרכזית שלנו תהיה מגורה היטב, ואל תוך הרגישות הגבוהה הזו שופכים כל מיני מסרים שההצדקה שלהם היא מאוד מניפולטיבית ונובעת מתוך רצונות מאוד ספציפיים, להפחיד ולגרום לאנשים לבחור לפי מה שמשודר אליהם. יש אנשים שלא רואים חדשות, וכשהם נתקלים בתשדיר בטעות, הם ישר נזכרים שהתשדיר צורם מידי עבורם. אם הרצון של בעל תחנת השידור היה להשכין שלום, לשחרר אנשים מעבדות וצרכנות יתר, או להראות את המציאות באופן מפורט ומלא, התוכן היה כולל פירוט של כל האופציות במציאות, ולא רק אופציות מסוימות ומצומצמות ששולם עבורן שוחד.

הדוגמא הכי טובה לכך בעיני היא בנושא הסמים. נושא הסמים אוחז בתוכו הרבה בקשר לבריאות המנטלית, הרגשית והפיזית שלנו, כיחידים וכחברה. כרגע קיים מונופול עצום מימדים על עולם הסמים.
יש סמים שהוצאו מהמשוואה בטענה שהם מסוכנים. למה מסוכנים? כי הם גורמים להזיות, והזיות הן מסוכנות (כך הוחלט עבורנו). במקום אותם הסמים הטבעיים מציעים לנו סמים סינטטיים שחברות ה"תרופות" הכינו עבורנו, למרות שהניסויים בהם נערכו רק על חיות (כמה דיוק עבורנו כבר יכול להיות שם?). הסיבה העיקרית שבגללה הוצאו סמי ההזיה מהחוק היא מכיוון שסמי ההזיות מאפשרים לנו לחוות הזיות שירפאו אותנו בכמה שעות ויבטלו את הצורך ליטול "תרופות" (סמים חוקיים) לתקופה ארוכה מאוד, או למשך כל חיינו, מה שיביא להפסד כלכלי גדול עבור אלו שמייצרים את "התרופות" הסינטטיות. מה גם, שבין השאר כשנהיה אנשים בריאים ומאוזנים, לא נציית לשום הזיות של אחרים או תשדורת חיצונית מבלי לבדוק בעצמנו במה מדובר, זאת אומרת שיהיה לכולנו יותר חופש לרכוש כלים שיאפשרו לנו להיות פחות מושפעים מאשליות או מניפולציות.

חוקיות ודרכי שימוש בסמים

טרנס מקאנה, היה סופר, חוקר ומרצה בארצות הברית שהגיע למסקנה על פי מחקריו, שבין השאר ההתפתחות התודעתית שלנו הושפעה ישירות ונרחבות על ידי התנסויות עם סמים פסיכדליים מן הצומח. כל מחקר כנה ומלא של תרבויות עתיקות יעלה ממצאים והוכחות לכך שהיה בהן שימוש בצמח הזייתי כזה או אחר, בעיקר בטקסים רוחניים, או בטקסי ריפוי למיניהם.
מתי ולמה הוצאו הסמים האלו מן החוק? למה לא סיפרו לנו עליהם? האם יש לאדם זכות לשלול מאדם אחר את הזכות להשתמש בסמים שגדלים בטבע? כשמשהו מוצא מן החוק, עלינו לבדוק ולחקור – למה? איזו סיבה מוצדקת יש מאחורי החלטה שכזו?
על פי החוק התשובה היא שהזיות זה מסוכן. גם לנסוע ברכב זה מסוכן ולשתות אלכוהול זה גם מאוד מסוכן, כך שאין הרבה היגיון כאן, ומה גם שלרוב האנשים שמחליטים לשלול את החוקיות של הצמחים המדוברים מעולם לא הייתה שום התנסות בהם.

בעיני מדובר בעיוות קטסטרופלי. ברור שאם התקשורת תספר רק על מקרים שבהם אינדיבידואלים צרכו סמי הזיות בשביל הכיף ואיבדו את השפיות שלהם בעקבות ההתנסות, אז הדעה הרווחת תהיה שלילית, אך זו אשליה! (הזיה אפשר לומר), כי ישנם גם אין סוף סיפורים שבהם אנשים שהתנסו בסמים הגיעו לתובנות גבוהות מאוד, חייהם התעשרו בידע ויכולות התמודדות עם המציאות. לא חסרים סיפורים על ריפוי עמוק ויסודי שקרו בזכות הסמים.

אנשים מתנסים בסמי ההזיה בשביל הכיף, כי הם מחוץ לחוק, כמרד, זאת אומרת שההוצאה מהחוק מעודדת את האנשים הלא נכונים להשתמש מהסיבות הלא נכונות. אין הרבה מידע לגבי הסמים, או איך כדאי להשתמש בהם, מה שהופך אותם להרבה יותר מסוכנים ממה שהם באמת.
אם היה מידע נרחב לגבי השימוש (עם מי, מתי ולשם מה) הרבה מקרים שלא נגמרו בטוב היו יכולים להימנע. אם התקשורת הייתה מיידעת בצורה שלמה, במקום להפחיד, אם הגופים הממשלתיים שאחראיים על החוק והחוקיות היו מרשים תנאי ניסוי ולמידה לגבי הסמים במקום לשלול אותם לחלוטין, היינו יכולים להיות הרבה יותר בריאים ומסוגלים לבנות לנו מציאות שתתאים לכולם ולא רק ליחידים.

המציאות היא אין-סופית, המוח שלנו הוא מעין מסנן גאוני שמאפשר לנו לצמצם אותה, או לסנן מבין האין-סוף, בשביל לקיים סוג מסוים של מציאות כזו או אחרת. בסמים ההזייתיים יש בין השאר חומרים שעוזרים למוח שלנו להיפתח מחדש, כדי לארגן מחדש תפיסת מציאות. זה אומר שלאלו שלא מצאו דרך להתחבר אל המציאות באופן מאוזן או בריא, יש סיכוי להינצל בעזרת אותם סמים.
לדוגמא, אדם שנולד למשפחה דתית אדוקה שמקיימת סינון מציאות דתי, שיש בו חוקי אסור ומותר חד-משמעיים, קיימת האפשרות בשבילו שהוא לא יצליח להתאים את עצמו לסינון שהסביבה שלו מבקשת ממנו לערוך. אחרי שנים של הכרח וכפיה אדם זה עלול לאבד את היכולת שלו לבנות עבור עצמו דרך השתלבות בריאה. סמי הזיה בשימוש נכון כן יכולים לעזור במקרה כזה להחזיר את אותו אדם לפתיחות ותכנות מחודש של המוח שלו למטרת בניית מציאות שתתאים עבורו.

כל מה שנדרש מאיתנו זה לתת למנוסים וחוקרים את האופציה להתנסות ולחקור עבורנו. לדעתי זה הרבה יותר הגיוני, (או פחות הזוי) מאשר להוציא את הסמים האלה לגמרי מהחוק ומהיכולת שלנו למצוא דרך לשלב אותם ולמצוא להם שימוש חיובי. כמה אפשר להתנהל מתוך הפחד שאולי יקרה משהו לא טוב? גם ככה יש צורך או רצון לשימוש בסמים האלו ובגלל החוקיות הבעייתית שלהם יש מקרים של התנסות שגויה או אפילו ערבובים סינטטיים שפוגעים פיזית במשתמשים.

הזיות שהן בעצם הסודות של הקיום שלנו

אנשים שמתעסקים רק במציאות שמגיעה אליהם דרך חמשת החושים שלהם, והמציאות של חיי היום-יום על פי המוסכמות החברתיות והנורמות (זאת אומרת הדרמות האישיות בחיי המשפחה, החברה וכדומה…), אם יחוו "טריפ הזייתי" יהיה להם קשה יותר לתאר את מה שהם חווים. החוויה תהיה להם כל כך מחוץ לשגרה וההרגלים שלהם שלא יהיו להם את הכלים לארגן את "ההזיות" או להבין אותן כראוי. לעומת זאת אנשים שמתעסקים עם סודות היקום שלנו, עוסקים בחקר עצמי, קוסמי או תודעתי, בעזרת "טריפ הזייתי" (מעבר לשימוש בסמים כתרופה) יוכלו להיחשף להרבה ידע שעוד לא מוכר לנו כחברה, אך נושא בתוכו את הסודות והיסודות של הקיום שלנו. כשאנחנו מונעים מאנשים כאלו כחברה את ההתנסות בסמים, מבלי לאפשר להם זכות בחירה וסביבה מתאימה להתנסויות, אנחנו מונעים מעצמנו כחברה התפתחויות סבירות ואולי אפילו טובות עבורנו.

ישנן עדויות רבות לתובנות עמוקות מאוד לגבי היווצרות מציאות, ממה מורכבת אנרגיה, איך גיאומטריה עובדת, ישויות ממימדים אחרים, החיים שאחרי המוות, עולם הנפש שלנו ועוד בעקבות התנסויות עם סמי הזיה. נכון שכל המושגים האלה עדיין שנויים במחלוקת, והנגישות לסמים היא חלק מהסיבה לכך. אם נרצה או לא נרצה המושגים האלו כבר חלק בלתי נפרד מהמציאות הכוללת. גם אם יש אנשים שישללו אותם כהזיות בלבד, תמיד יהיו את אלו שיודעים וידעו איך לשלב את המושגים האלו בתוך חיי יום-יום מסודרים ומאוזנים, ועל כך מגיעות להם לא פחות זכויות השמעה, ביטוי ומקום בתוך מערכת החוקים.

יכול להיות שההזיה הכי הרסנית שאנחנו מקיימים היא שבכך שהוצאנו את סמי ההזיה מהחוק אנחנו מגנים על עצמנו. שהרי כל דבר שקיים מראש הינו כבר קיים, ולהמשיך ולהעמיד פנים שאנחנו לא אמורים לגלות את סודות הקיום שלנו ולהתמקד בהישרדות והדרמות הרגילות, זה כבר לא יציל אותנו משום דבר, אם כבר אז רק יעכב. כמובן שלא כולם מוכנים להיחשף לאמיתות כאלה או אחרות, וגם לא כולם אמורים. אך אלו שהקריאה מתוכם חזקה ואמיתית, למה שהחוויה תמנע מהם על ידי אלו שפוחדים, לא מבינים בנושא או לא מעוניינים להתעסק בו?

אינני מנסה לשכנע את כולם ללכת ולהתנסות בסמי הזיה, בטח שלא באופן מחתרתי או בלי פיקוח של מישהו מנוסה שמבין בעניין. אך חושבת ומאמינה שיש סיבה לכך שיותר ויותר אנשים מבקשים את האפשרות להתנסות בסמים אלו, ושעלינו כחברה להסכים לפתוח ולהיפתח לנושא באופן יותר בוגר ושלם מאשר לשלול שלילה חריפה וחד צדדית כל כך. באיזשהו מקום יש פה חריצת גורלות שהיא מעבר לזכות של כל אחד, לא משנה באיזה מעמד הוא, מחוקק החוקים או המשתמש האקראי.
מרב יסעור – ניצוץ ער של המקור, מרפאה ומדריכה קוסמית.

Spread the love
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  

כתיבת תגובה