על ההורים שיוצאים מהארון הירוק

שבועים אחרי שחנויות לשימוש אישי נפתחו בקולרדו, ה"בייבי-בומרס" חוגגים. אם מישהו יוכל לשחרר את המריחואנה מהסטיגמה שדבקה בה, ולהפוך אותה לחוקית – זה הם.

כאשר האזרח חובב המריחואנה בדנבר, ג'יי דיילי מרים את הטלפון, הוא מבקש בנימוס לבצע ריבוי משימות. "היי אל תשכח את המריחואנה שלך! תהנה" הוא צועק. בזמן מטר השאלות שלי, המתנדב בן ה-46 בחנות הגדולה לממכר מריחואנה בדנבר, קיבל את העבודה מעוררת הקנאה של אריזת החשיש ללקוחות.

"מכאן, כולם פשוט נראים שמחים".

בעמידה היומיומית בסוף התהליך של חנות ממכר מריחואנה, שנפתחה עם תור של חמש שעות מאז הראשון לינואר, לדיילי היה הזדמנות לדבר עם כל לקוח. מה שהוא גילה עשוי להפתיע אותכם – אבל אותו זה לא. "לפחות שישים אחוז מהלקוחות הם מעל גיל 30", הוא אומר. "אנשים שלא נחשבו למעשני קנאביס, שמחים עכשיו לתת לצמח הזדמנות נוספת".

למרות אי אלו סיפורים ששמעתם (כמו נערים שנושרים מהבי"ס בגלל שימוש במריחואנה), סיפורים שמטרתם "לדאוג" לבני הנוער מפני האסון התרבותי שמנחיתים על דנבר.סיפורים שנטענו על ידי כל מיני "מומחים". האנשים שעמדו שעות בתור המושלג כדי לשלם שמונים דולר עבור שמינית אונקיה, אינם ילדים. אלו ההורים שלהם.

"הלקוחות שלנו הם אנשים מבוגרים. הם שמחים לשלם 80 דולר כי העניין איננו הכסף אלא הנגישות", אומר דיילי. כמה מהאנשים שפגש הגיעו מכל העולם
(ארגנטינה, רוסיה, פולין) כדי להגיע לכאן. אך רבים מהם פשוט נוסעים אחורה בזמן. הורים העובדים קשה שעכשיו – כשהילדים יצאו מביתם – מוכנים להיות הם עצמם, שוב. או כמו שג'יי מסביר זאת "יצאו מהארון הירוק".

ג'יי דיילי, כבעלים של חברת ייעוץ ארכיאולוגי, אומר שהוא "יצא מהארון" בזמן שלמד ארכאולוגיה באוניברסיטת קולרדו. עכשיו, 20 שנה אחרי, הוא מעביר את זמנו החופשי בתמיכה במאבק לשחרור הצמח. "כל העניין הוא להראות את משתמשי הקנאביס באור חיובי", הוא אומר בערוץ היו-טוב שלו, בו יש לו יותר מ-3000 עוקבים."אני בעל, אני אבא, ובעל עסק. אני גם מבוגר שמשתמש בקנאביס. זה לא הופך אותי למשוגע, טיפש או עצלן"

הוא מקווה שהסיפורים שלו על בוגרים אחראיים שלא רק חיים טוב אלא גם משגשגים, ימשיכו לתקן את הנזק התדמיתי שנעשה למריחואנה. צעד חשוב במאבק הזה נעשה באוקטובר 2013 כשסקר גאלוף קבע – לראשונה בהיסטוריה – רוב לתמיכה בלגליזציה של מריחואנה בקרב אזרחי ארה"ב.

עכשיו שעיני העולם נשואות לקולרדו, זו הזדמנות לעורר את השינוי.

זה שוק שניק בראון, בן 31, קופץ עליו. הוא היה סוחר מניות בוול-סטריט, וראה את הפוטנציאל של שוק המריחואנה לעורר מסחר של מיליארד דולר. אז הוא עשה מה שכל צעיר בעל מוטיבציה היה עושה – הוא נסע לדנבר. אחרי חודשים של תיירות, בראון בשלבים האחרונים של השקת מסלול תיירות חשיש מקצועי, המכוון למבוגרים עמידים."דור הבייבי-בום הוא עצום, זה בערך 40-60 מיליון איש".

כיליד פיטסבורג, בראון מאמין שהורים רבים שילדיהם עזבו את הבתים, עדיין 'מתחבאים בארון הירוק'. "ממה שאני גיליתי בהכנות, רבים שפרשו לגמלאות מעשנים מריחואנה, אך לא מדברים על זה". חוץ מטיול מהנה, בראון רוצה להעניק ערך לימודי לטיולים שלו. "אני רוצה לעזור להוריד את הסטיגמה ולאפשר לאנשים גישה לימודית יותר לתעשיה הזו". התיירים יוכלו לסייר בכל שלבי הייצור של הצמח.

בייבי בומרס רבים ייהנו כנראה מהטיול שלו, אבל כנראה לא כולם. בלי קשר למחלוקות שייתכן ונוצרו עקב הלגליזציה, העובדה שקולורדו סיימה את האיסור, היא סיבה לחגוג. "זה מה שרצה העם, וזה מה שאנחנו עושים. זה נותן לי גאווה רבה, ככה אמריקה צריכה להיות".

הקבוצה שחוגגת עכשיו, היא גם הקבוצה לה חייבים הצעירים את הלגליזציה: הבייבי – בומרס.

Spread the love
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  

כתיבת תגובה