בית / דעות והמלצות / סיפור מהחיים הפרטיים שלנו, אושר לפרסום על ידי אימא שלי – אילן גיל
סיפור מהחיים הפרטיים שלנו, אושר לפרסום על ידי אימא שלי – אילן גיל

סיפור מהחיים הפרטיים שלנו, אושר לפרסום על ידי אימא שלי – אילן גיל

אבא שלי היה מנותק כליל מהסובב אותו. אחרי שלושה אירועים מוחיים, מרותק לכיסא גלגלים כתוצאה מסוכרת, אחרי סרטן בערמונית וסבל, סבל הרבה כאבים, בעיקר בלילות כשהיה מתעורר בצעקות מהכאבים.

שמונה חודשים עברו מאז שאושר לאבי השימוש בקנאביס למטרות רפואיות.
מתוך 14 סוגי כדורים הורידו לו 7 סוגים, כי על פי הבדיקות, פשוט כבר אין צורך… אבא ישן כל הלילה כמו תינוק ועם אותה היד השמאלית שהייתה תמיד קמוצה ושהרופאים הגדירו אותה "יד נכה" הוא כיום מלטף את אימא שלי…

נכון, הקנאביס לא ירפה אותו לחלוטין! אבא שלי כבר לא ירוץ לעולם! אבל השינוי המדהים ולבטח החשוב ביותר הוא באיכות החיים שלו. אבא שלי, מתקשר, מזהה ומדבר והכל תוך כדי חיוך, מעשן ומבסוט רוב היום.

קשה היה להכניס את הקנאביס למשפחה. אימא שלי לא הסכימה לשמוע! למרות התוצאות המדהימות שהופיעו כבר מהימים הראשונים של השימוש בקנאביס, משך שלושת החודשים הראשונים אימא כפתה על כולנו לשמור את הסוד הכמוס של המשפחה, ממש כמו סודות של ביטחון המדינה. "אף אחד לא צריך לדעת" פסקה אימא!
יום אחד התקשרה הדודה זהבה, אחותה של אימא מירושלים. בעודה מדברת איתה, אבא הפתיע בגילוי התעניינות
"מי זה" שאל אבא, שכאמור כמעט ואינו מוציא מילה מפיו.
"זאת אחותי זהבה" ענתה אימא
"תביאי" אמר אבא וסימן בכף ידו. לקח את השפופרת ואמר רק שלוש מילים בקולו הצרוד
"הלו זהבה…. תבואי…"

הייתה התרגשות גדולה, בו במקום החליטה הדודה לרדת לביקור בראשל"צ ואימא התקשרה אלי כולה נרגשת ושמחה, וספרה לי את כל הסיפור. ואחרי שספרה אני העזתי שוב ושאלתי, "נו אימא סיפרת לה על הקנאביס?"
"לא מה פתאום, אף אחד לא צריך לדעת"
"אבל למה אימא? "
"כי זה סמים!" נזפה בי אימא והוסיפה, "זה לא עסק של אף אחד, למה כולם צריכים לדעת שאבא מעשן סמים?"
"אבל אימא… אולי זה לאנשים אחרים שהם כמו במצב של אבא?!"
השתררה שתיקה שבמהלכה נפל לאימא האסימון והיא הרשתה לכולנו לצאת מהארון

יתרה מזאת, אימא הסכימה לחתום על "מגילת האמת של הקנאביס"
התוצאות המדהימות של הטיפול בקנאביס מלוות בתחושה מעורבת של שמחה, כעס וחשש מתמיד!
*השמחה- זה פשוט מלראות את אבא שמח וטוב לב, למרות מצבו.

*הכעס -האם יתכן שבכוונת תחילה רימו אותנו כל השנים? הרי סגולותיו הרפואיות אינם חדשות, אז למה מסתירים?!
האם יתכן שגם כיום מצפות מאיתנו הרשויות, שנמשיך להאמין בו זמנית "שתרופת הפלאים" היא גם "סמים מסוכנים"

*החשש – שמא ייקחו לו את התרופה, ככה סתם פתאום.
כל שלושה חודשים צריך "כאילו ביקורת" שהלכה למעשה כל המשמעות שלה היא לשלם עוד 1200 ש"ח לרופא ולעתים אפילו עבור שיחת סקייפ! רק בשביל שיחתום על חידוש!
כבר יצא לנו להיות חודש ללא תרופה בגלל הביורוקרטיה הבלתי נתפסת של המערכת. כבר יצא לנו שנגמרה התרופה לפני סוף החודש. ובכל המקרים האלה אימא היא זאת שצועקת ואז אתה מוצא את עצמך מסתובב בין "סוחרי סמים" במטרה לקנות "תרופה"!
– לא משנה אם יקראו לזה הרשויות כך או אחרת, אבא שלי יעשן את זה כי הוא צריך את זה! נקודה.
 

בואו לכיכר 21/12/2013

הוסיף/י תגובה

Scroll To Top