מומחים: ההצבעות במיין ומישיגן, נקודות ציון המבשרות לגליזציה בארה"ב

סי.אן.אן – המריחואנה "מחליקה" לעבר לגליזציה, לטענת קבוצות התומכים. הסיבה לאופטימיות הוא שינוי חד בדעת הקהל, על פי אלן פייר, מנהל הארגון הארצי לרפורמה בחוקי מריחואנה.

פורטלנד, מיין, אחרי וושינגטון וקולורדו, אישרה בחוק שימוש פנאי של צמח המריחואנה. ברקע במישיגן אושר במספר ערים לאפשר לאנשים מעל גיל 21 להחזיק עד אונקיה של הצמח הירוק בשטח פרטי.

ייתכן וההצבעות המוניציפליות לא נראות כדבר חשוב, אבל לפי פייר, 2013 איננה רק שנת שינוי בחירות אלא שינוי תפיסה. "אני ממש צובט את עצמי בכל יום כדי לקלוט שהשינויים האלה קורים ושהם נראים לטווח ארוך" אומר פייר. בקולורדו, שם האישור לשימוש צמח המריחואנה ללא סיבה רפואית הגיע כבר בשנה שעברה, בתחילת החודש אושר למסות את הצמח.

פייר מסביר, שהעובדה שהוחלט למסות את הצמח הוא ניצחון. ללא מיסוי הצמח לעולם לא היה נעשה חוקי. המיסוי נותן לצמח אסמכתה ופותר בעיות שהיו יכולות להיווצר עם הממשל הפדרלי.

מאז שנות ה-60 השתנתה דעת הציבור כלפי הצמח מקצה לקצה, את שיא התמיכה, מייחס פייר ל-2013. לפי סקר גאלוף,58 אחוז תמכו בהענקת חנינה לצמח המריחואנה. מאז האישור שלקולורדו ווושינגטון התמיכה גדלה בעשרה אחוז. מומנטום התמיכה לא מראה סימני חולשה הוא רק הולך ומטפס, לפי סקר גאלוף.

לגליזציה פדרלית עוד לא קרובה, אך נראה לפחות שמשרד המשפטים לא מתכוון לבטל את השינוי של וושינגטון וקולורדו למרות שהוא יכול לעשות זאת בקלות על פי החוק האמריקאי. בספטמבר, סנטור פטריק ליאיי, קיים דיון על הקונפליקט בין חוק המדינה לחוק הפדרלי בנושא המריחואנה.

פייר, שתרם מזמנו לנושא 25 שנה, מהם 5 שנים בניהול הארגון הארצי לרפורמה בחוקי מריחואנה היה עד לתהליך שינוי דעת הקהל מקצה האחד לקצה השני. "רק לפני שש שנים, פוליטיקאים היו מחזירים תרומות שהגיעו מהארגון שלנו, היום לא רק שמקבלים את התרומות גם מבקשים אותם – יחד עם סיוע העצמה בנושאי חקיקת לגליזציה לצמח. הלובי לצמח חוצה מפלגות, כולל רפובליקנים ודמוקרטים מאוחדים תחת "החוק הירוק".

מה מדליק את האש?

לפי פייר, למרות שהסיבה הכלכלית היא הסיבה העיקרית, אנשים חושבים "בתי-ספר, כבישים, מאסרי מריחואנה על מה נוכל לוותר היום?" יש עוד מגוון נוסף של סיבות.

שינוי דעת הקהל נובע גם מהתרכזות והסברה נכונה בנושא ה"יום שאחרי" של התומכים – מהשגחה כמו לאלכוהול, דאגה לביטחון הציבור, הטלת מס, הגבלת כמות. גם מאמר ניסיון לכפר על חטא של רופא שהסביר למה אסור לעשן מריחואנה יכול רק להועיל: http://edition.cnn.com/2013/08/08/health/gupta-changed-mind-marijuana

באותו שבוע שפורסם מאמר "סליחה, ניסיתי וטעיתי" זה, התובע הכללי אריק הולדר, הכריז על יוזמה לריסון המינימום ההכרחי במשפטי סמים. שופט נוסף בניו-יורק קרא להפסיק מדיניות לא חוקתית זו. קריאות אלו ואחרות מעידות על שינוי התפיסה הארצי במדיניות הסמים באופן כללי.

המומחים טוענים שהציבור כבר לא שואל, "האם" המריחואנה תהיה חוקית, הוא כן שואל "מתי" זה יקרה. אתרים כמו http://www.marijuanamajority.com/?id=934 מראים בדיוק את רוח השעה, והתקופה. עד כמה "התופעה" הזו רחבה ובאילו קהילות מכובדות היא מאושרת, פרויקט "יצאו מהארון הירוק האמריקאי" אם תרצו – פוליטיקאים, אנשי-חוק, שחקנים מגישי חדשות תומכים יחדיו בלגליזציה  – עשו לייק.

 

ההתנגדות נעלמת

כאשר קולורדו ווושינגטון אישרו שימוש במריחואנה מתנגדים כלל לא הצליחו לגייס מספיק כסף כדי לנסות ולמנוע את היוזמה, רויטר הסביר זאת כך: " סימן חשוב שהמדינה לא מעוניינת להילחם בקרב הזה". חשוב כמו חוסר היכולת להילחם הוא חוסר התגובה שבאה אחרי, נראה שכולם מחכים לראות מה יוליד יום, את השתיקה הוא מגדיר כסוג של הסכמה.

ב-1969 סקר גאלוף הראה, ש12 אחוז תומכים בלגליזציה, והשימוש היה 1 ל-100. היום מראה הסקר שמכל עשרה איש ארבעה השתמשו. מאז 1996, השנה בה קליפורניה אישרה מריחואנה רפואית, 20 מדינות חוקקו חוקים דומים, השיא נרשם בקולורדו וושינגטון, לגליזציה כמעט מוחלטת של הצמח. 16 מדינות אישרו אחזקה של הצמח ללא החשש במאסר או רישום פלילי מאז 1973.

השינוי בדעת הציבור האמריקאי, מעלה את השאלה "מתי". מתי יהיה היום בו הבית הלבן יצטרך לספק תשובות, ו/או ליישר קו עם המגמה ההולכת וגוברת בדרישה להפסקת המדיניות ההרסנית.  אם כי התשובה עדיין לא ידועה, אין ספק שהיום השמח הזה הולך ומתקרב.

 

Spread the love
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  

כתיבת תגובה