מה תלמידי התיכון יכולים ללמוד מלגליזציה?

דבר העורך: נכון להיום ניתן לרכוש מריחואנה לצורכי פנאי באלסקה, אורוגון, קולורדו, וושינגטון ובמחוז קולומביה. מספר זהה של מדינות נמצאות בשלבי חקיקה שונים במטרה לאפשר את השימוש בצמח בשטחן. המורה ג'ון זסרניקי מראה לנו איך הדיון על הלגליזציה איננו מוגבל רק למחוקקים, הוא מתאר איך דיון זה הופך להזדמנות חינוכית בכיתתו בקולרדו.


כמורה מעולם לא חששתי להעלות נושאים שנויים במחלוקת בכיתות שלי.

30 שנה שאני חי ומלמד בקולורדו, ראיתי אין ספור שינויי חקיקה במדינה שלי בנושא מריחואנה. ב-2000, המצביעים אישרו לגליזציה של מריחואנה למטרות רפואיות, וב-2012 נמשכה ההצלחה למכירה קמעונאית של הצמח, תעשיית המריחואנה התעוררה מחדש. למדינה יש מנוע כלכלי חדש.

שיעורי ההיסטוריה שאני מלמד כלל דיונים בנושא מאז 1987 בשיעור שנבנה סביב הליך הלגליזציה. בשיעורים אלו, כל תלמיד חוקר, כותב ומגיש הצעת חוק לסימולציה של הקונגרס. הכיתה שלי הופכת לסנאט, לבית הנבחרים, ואני מגלם את הנשיא.

תלמידים כותבים, קוראים ודנים על הצעות החוק בכיתה, מטרתם: להעביר את החוק באישור הממונים. בנוסף למריחואנה, הם דנים בנושאים שנויים במחלוקת נוספים, הפלות, פיקוח נשק, נישואים חד-מיניים, טרור ועינויים. אם אתם יכולים לחשוב על משהו שנוי במחלוקת, סביר להניח שהיה לי תלמיד במהלך השנים שהעלה את הנושא. חשוב לי לציין, שכ"נשיא" אישרתי הצעות חוק שנוסחו היטב, ועבודת המחקר עליהן נעשתה בצורה טובה מאוד.

מעולם לא היו תלונות מההנהלה בנוגע לסימולציות הללו, אך פעם אחת הורה שלח לי מייל וקרא לי "מעשן סמים", אולי בגלל שחשש שאני אהפוך את התלמידים לבני בליעל המנפנפים בבאנגים. טענתו, בגלל שאני מאפשר לתלמידים לדון בנושא, ולהציג את הטענות בעד-ונגד, אני בעצם מעודד אותם לעשן מריחואנה (בשלב הזה, מריחואנה הייתה חוקית רק לחולים). מכיוון שהשולח לא ציין את שמו, לא טרחתי לענות על המייל, העברתי אותו להנהלה לטיפולם.

ההנהלה צפתה בשיעורים הללו ונתנה לי משוב טוב. הם אהבו את העובדה שהתלמידים מקשיבים ודנים לטענות של תלמידים אחרים באותה צורה שמבוגרים מתנהלים בנושאים כל כך שנויים במחלוקת. מה יש לא לאהוב בתלמידים שמציגים את החיים האמיתיים על ידי חקירה של העובדות שנשנענת על ידי ניסוח טענות בצורה מכובדת? תלמידי התיכון הללו היו מסוגלים לדון בנושאים ממש כמו מבוגרים; רבים מהם כבר גיבשו דעותיהם בעצמם על הנושאים המדוברים בכיתה.

במהלך השנים, הבחנתי בשינוי בדעת התלמידים בנשוא המריחואנה. בשנות ה-80 וה-90 כשהמלחמה בסמים הייתה בשיאה, היו תלמידים רבים שהתנגדו ללגלזיציה. היום, נראה שהתלמידים פתוחים יותר להקשיב ולדון בנושא על גווניו הרבים. היום, יותר תלמידים מאי פעם, מסכימים עם מצביעי קולרדו ומסכימים שהרדיפה על הצמח מיותרת, ושמדובר בעוולה חוקתית. אני שומע לאחרונה, תלמידים שקוראים להוציא מהחוק את הטבק, במקום מריחואנה.

השינויים הקורים במדינה שלנו באים לכדי ביטוי בכיתה בצורות שונות. מה שהיה פעם נושא שנוי במחלוקת, כמו מריחואנה ולגליזציה או נישואים חד-מיניים, היום הם נושאים שהתלמידים מרגישים בנוח לדבר עליהם, ולדון עליהם במהלך השיעור.

תמיד האמנתי בלעודד את התלמידים לרדוף אחר נושאים שבוחנים את האמונות היסודיות שלהם, את הבסיס של האופן של החשיבה שלהם למה שנכון ומה שלא נכון, מה שצודק ומה שלא. מורים בכל מקום מאתגרים תלמידים לחשוב ולגבש דעות דרך ניסיון החיים וחקירה מדעית. מריחואנה עבורי היא דוגמה מצוינת להראות לתלמידים איך חקירה מדעית ועצמאית, יכולה לשנות את דעתם.

 

Spread the love
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  

כתיבת תגובה