מה קורה למי שמעז להיות עד נגד המשטרה

האזרח ב' רק רצה לדעת מדוע שוטרים התנפלו על נהג מונית. הוא נעצר והואשם בתקיפתם. בית המשפט שחרר אותו ונזף במשטרה

 

בית משפט השלום בתל אביב זיכה נאשם מתקיפת שוטרים ומתח ביקורת חריפה על התנהלות השוטרים ואמינותם. השופט מתח ביקורת חריפה גם על המחלקה לחקירות שוטרים (מח”ש), שלא טיפלה בתלונת הנאשם נגד מי שעצרו אותו. מהכרעת הדין של השופט שמאי בקר מיום רביעי האחרון ניתן ללמוד על הקשיים בהם נתקליםאזרחים הנחשפים לאלימות שוטרים, ועל הטיפול הלקוי של מח"ש בשוטרים אלימים שיכולים, אם כך החליטו, להביא כל אזרח אל ספסל הנאשמים.

התיק שהובא בפני השופט בקר נגע לב’, חרדי בן 31 תושב תל אביב. בפברואר 2010 נהג ב’ באופנוע ברחוב משה שרת בעירו, וחלף על פני התרחשות שגרמה לו לעצור בצד הכביש – הוא ראה שני שוטרים ש”השתוללו” כהגדרתו, וצעקו על נהג מכונית. ב’ אמר כי התכוון בתחילה להמשיך בדרכו, אך נהג המכונית, תושב תל אביב, בן 60, ביקש ממנו להשאר ולשמש לו כעד. “ראיתי שהם מתנפלים עליו וצועקים עליו. הם לא פגעו בו פיזית, רק צעקו עליו”, אמר ב’ בבית המשפט. אחד השוטרים דרש מב’ לעזוב את המקום וטען כי נהג המכונית שיכור ומסוכן לציבור. ב’ התעקש להשאר עד שיסתיים האירוע. בתגובה, דרשו השוטרים מב’ את מסמכי האופנוע שבבעלותו וטענו שאין לו טסט, דבר שהתברר בהמשך כלא נכון.

אז, תפס אחד השוטרים את ב’ בצווארו והיכה עם ברכו באיבר מינו. הוא נעצר ולמחרת נלקח לבית המשפט, שם הוארך מעצרו ביומיים בגין תקיפת שוטרים. המשטרה טענה שב’ היכה את השוטר בבטנו, ואילו ב’ טען שהוא זה שהותקף. תלונתו של ב’ הועברה למח”ש בהוראת בית המשפט, אך מאוחר יותר נסגר תיק החקירה.

עו”ד ניר רהט מהסנגוריה הציבורית ערער על המעצר בפני בית המשפט המחוזי, שם החליטה המשטרה לשחרר את ב’ ואף טענה שאין בכוונתה להגיש כתב אישום נגדו.

כתשעה חודשים לאחר המקרה, קיבל ב’ הודעה ממשטרת ישראל, בה צוין שלמרות הנאמר בבית המשפט המחוזי, הוחלט להגיש נגדו כתב אישום. בתגובה, ניסה עו”ד רהט להחיות את חקירת מח”ש בעניין תלונתו של ב’. בתשעת החודשים שחלפו מאז האירוע לא נבדקו גרסאותיהם של ב’ ושל עדו – נהג המכונית שנעצר בתחילה על ידי השוטרים. “לאחר ששקלנו בכובד ראש את מכלול הנסיבות הרלוונטיות לתלונה זו הגענו למסקנה, כי נסיבות העניין אינן מצדיקות פתיחה בחקירה פלילית”, ענתה מח”ש לעורך הדין, “מסקנתנו זו התקבלה, בין היתר, לאור חלוף הזמן בין מועד האירוע נשוא התלונה לבין מועד הגשת התלונה. לאור האמור החלטנו שלא לפתוח בחקירה”.

השתלשלות האירועים גרמה לשופט בקר למתוח ביקורת חריפה על התנהלות המשטרה. “אין מחלוקת כי ביום 9.2.10 הצהיר בא־כוח המאשימה בפני בית המשפט המחוזי, כי הוחלט שלא להגיש כתב אישום בענינו של הנאשם. אדרבא, בא־כוח המדינה באותו דיון אף הבהיר כי המשטרה מסכימה לשחרורו של החשוד, כאשר לא ביקש כלל כל ערובה”, כתב השופט שמאי בהכרעת הדין. “המדינה כלל לא טרחה להודיע לנאשם כי היא חוזרת בה מההבטחה שניתנה בפני בית המשפט המחוזי שלא להגיש נגדו כתב אישום, אף לא נימקה את השינוי בעמדתה. אני קובע כי לא היה מקום להגיש נגדו כתב אישום, ובוודאי שמבלי לפנות מראש אל הנאשם, להעמידו על השינוי בהחלטה, לנמקה וליתן לו אפשרות טיעון נגד מהלך זה”.

השופט התייחס גם לתשובת מח”ש, וכתב כי “נימוק חלוף הזמן בין מועד האירוע לבין הגשת התלונה, כבסיס לסגירת תיק המח”ש – אינו ברור לי ואינו מקובל עלי. האם אותם תשעה חודשים כשרים להוליד כתב אישום בתקיפת שוטרים, אולם הם מביאים להפלת טענותיו של אזרח שהותקף לכאורה על ידי שוטר – עוד טרם יצאו לאוויר ובוררו לגופן? לא ברור לי, כיצד זה מכתיב את האינטרס הציבורי בירור כתב האישום, הכולל עבירות נגד שוטרים גרידא, אולם שאלת תקיפתו של אזרח על ידי שוטרים אינה במסגרת אותו אינטרס”. השופט הוסיף כי “עמדת מח”ש אינה סבירה ואינה ראויה. לו מח”ש הייתה חוקרת את התלונה, ספק אם היינו מגיעים עד הלום”.

את הביקורת הקשה ביותר הפנה השופט בקר כלפי השוטרים שהיו מעורבים באירוע. שניהם עמדו מעל דוכן העדים וטענו שאינם זוכרים את האירוע או את הנאשם. השוטרים הסבירו כי עבודתם סיזיפית, אבל השופט התקשה להאמין לגרסתם. “אך סביר הוא כי שוטר יזכור, ולו במעומעם, את אותה התקיפה שידע, ואשר באה לידי ביטוי בכתב אישום. לא מדובר ב”סתם” תקיפת שוטר, אלא במקרה יוצא דופן בהחלט, בו אדם בעל זהות חרדית, שלא בשכונת מגורים חרדית, עצר את רכבו והתערב בעניין לא לו. איזו תקיפה היא זו אשר אין היא מותירה כל רישום על קורבנותיה? ולא סתם תקיפה, אלא תקיפה שחייבה תגובה בדמות ברך לאשכיו של התוקף”.

בטרם זיכה השופט בקר את ב’ מהאישומים נגדו הוא העלה בפני השוטרים שאלה שנשארה פתוחה – מדוע החליטו לשחרר לדרכו את נהג המכונית, למרות שטענו כי הוא שיכור ומסכן את שלום הציבור, אך עצרו את העד לאירוע?

עו”ד רהט בירך על החלטת בית המשפט. “מדובר במקרה בו אדם שרק ביקש לסייע לאחר מצא עצמו קורבן לתקיפה ברוטלית מצד שוטרים ובילה לילה בבית המעצר. הכרעת הדין מדברת בעד עצמה. אנו תקווה שהביקורת שנמתחה על ידי בית המשפט תמנע הישנות מקרים מסוג זה”.

ממשטרת ישראל נמסר כי “הכרעת הדין תילמד ותבחן, ויופקו הלקחים הנדרשים. משטרת ישראל רואה חשיבות רבה בטיפול מערכתי בתלונות על אלימות שוטרים ומבצעת פעילות הסברתית בקרב השוטרים בנושא מניעת שימוש בכוח לא סביר בעת מילוי תפקידם. יחד עם זאת, הטיפול בשוטרים שפעלו שלא כדין, יש בו כדי לחזק את 30 אלף שוטרי משטרת ישראל שעושים יום יום עבודת קודש”.

ממח”ש נמסר כי על פי החלטת בית המשפט העליון היחידה אינה יכולה לפתוח בחקירה בזמן שמתנהל משפט פלילי נגד המתלונן באותו אירוע. “מח”ש קבלה החלטות על בסיס מידע שעמד בידיה בעת קבלתן. החלטת מח”ש והחומר שביסודה נבחנו בהליך של ערר, ואומצו על ידי המשנה לפרקליט המדינה, שדחה את הערר בהחלטה מנומקת, שלא הוגשה עליה כל השגה”.

Spread the love
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  

כתיבת תגובה