לגליזציה של קנאביס בישראל? כתבה מחו"ל:

תכנית הקנאביס הרפואי בישראל התחילה בתחילת שנות התשעים. על פי עדויות של המטופלים, תכניות דומות במדינות שונות נוטות להקשות את ההליכים הביורוקרטיים, אך הגישה עבור הישראלים לצמח הוקלה במידה יחסית. ב-2013, היו כ-13 אלף בעלי רישיון הרשומים על ידי הממשלה, עלייה של 30% מה-2012.

מבחינת חוקים ואכיפה, רשות המלחמה בסמים בישראל, אחראית למדיניות הקשורה לסמים, כמו גם למניעה ופעילות המשטרה. היא גם אחראית לרגולציה של תוכנית הקנאביס הרפואי, בהתאם להנחיות הועידה לסמים נרקוטים שהתקיימה ב-1961, שדורשת ממדינות שמעוניינות להשתמש בסמים לא חוקיים למטרות רפואיות לעשות זאת תחת רשות. מכאן הרשות למלחמה בסמים בישראל, אוחזת בכל מה שקשור לנושא הקנאביס: ייצור, שימוש, הפצה, ייבוא וייצוא הצמח, מה שאומר ששימוש פנאי גם באחריות הרשות. הרשות תחת אחריותו של השר לביטחון פנים.

בחזית שימוש הקנאביס למטרות פנאי, על פי מחקר שנערך ב-2013 על ידי מכון בירושלים, השוק בישראל איננו גבוהה, כ-4 אחוז מהאוכלוסיה, 275 אלף איש המופלים על ידי חקיקה. 64 אחוז מתנגדים לרעיון הלגליזציה של קנאביס.

מבחינה חברתית ותרבותית, צריכת פנאי איננה דבר כה מקובל. למרות התוכנית הרפואית המתקדמת והעובדה שרבים מעודכנים בנושא, הקנאביס נשאר לא חוקי, מחוץ להקשר הרפואי. הדבר מרמז, שהמספרים האקטואליים של מעשני הפנאי במדינה הוא כנראה גבוהה יותר מהמספר המפורסם, עקב הנטייה להתייחס לנושא בזהירות.

למעשה, על פי החוק הישראלי, אחזקה של עד 15 גרם של קנאביס היא עברה פלילית, עליה ניתן לקבל 3 שנות מאסר, וקנס של 87 אלף שקל. בניסיון למקד את המשטרה בסוחרים, הוציאה הכנסת הנחיות חדשות למשטרה ב-2007. היה זו הפעם הראשונה שנאשמים שוחררו עם אזהרה. והעונש המקסימלי כמעט ולא ייושם. לפני 2007, מעצרים רבים הובילו למשפטים. משפטים אלו בדרך כלל בוטלו, דבר שהעלה את השאלה האם יש צורך להטריד את השופט הישראלי באלפי תיקים המיוחסים לאחזקת מריחואנה. היום, רק עבירה שנייה של הנאשם יכולה להוביל אותו למעצר.

בעוד שישראל נחשבת למתקדמת מאוד בעולם בנושא חקר הקנאביס הרפואי, חוסר ההצלחה של תוכנית המריחואנה הרפואי גורם לשרים וחברי כנסת להיות זהירים בנושא, והם נמנעים מלתמוך בו. שתי הצעות חוק בנושא קנאביס נשקלות בממשלה, אחת מהם מקדומת על ידי משה פייגלין, חבר כנסת ממפלגת הליכוד. ההצעה מבקשת לקדם את תחום חלוקת המריחואנה הרפואית למקום נוח יותר עבור החולים, ומציעה גישה אל הצמח לאזרחים בוגרים.

המחקר שהוזכר במאמר זה, מצביע על כך שרגולצית המריחואנה תיצור מקור הכנסה נוסף, של כ-950 מיליון שקלים, בנוסף לחיסכון באכיפה של 700 מיליון שקלים, סביר להנחה שהערכה זו תשחק תפקיד חשוב בהחלטת הכנסת בנושא. אם תעבור הצעת החוק, המערכת השיראלית תהיה דוגמה טובה נוספת ללגליזציה של קנאביס ואולי תעורר השערה במדינות נוספות.

Spread the love
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  

כתיבת תגובה