בית / משטרה וייעוץ משפטי / סיפורי המעצר שלכם / כל אחד והמקרה שלו,עכשיו זה אני, אבי מתוקו
כל אחד והמקרה שלו,עכשיו זה אני, אבי מתוקו

כל אחד והמקרה שלו,עכשיו זה אני, אבי מתוקו

שלום שמי אבי מתוקו
זה היה ערב שבו "חבר" קובי השאיל לי את רכבו,לצורך הסעת חבר לעבודה,הנני שמי אבי הנהג וחברי שמו מאיר,מאיר הביא עמו שקית בגדים מביתו,התיישב ברכב לא עבר הרבה זמן עד שהגיעה פיקוח עירוני(ניידת משטרה) המבט של השוטר (מעיין) היה ברור מכול,לא היה לו צורך בשיחה,ממש כאילו הוא קיבל הכוונה למיקום שלנו המבט שעל פניו אמר הכול,הכנו את עצמנו לגרוע מכול.

פתאום השוטר יוצא מהניידת מאיר לא עמד בלחץ תפס את רגליו וברח,הייתי בטוח שיש לשוטר שעומד מולי רצון עז פשוט לחסל אותי,לא עבר הרבה זמן ונחקרתי באמצע הרחוב,תוך כדי הגיעו תגבורת,עוד שתי ניידות,השוטר פשוט יצא מדעתו: הוא שואל בזעם מי ברח ?!?! שאלה עקשנית ואגרסיבית במיוחד,תוך כדי שאני מנסה להתעשת על עצמי,השוטר פשוט דוחף אותי אחורה כמו מין הכוונה מצדו,ומביא לי כאפה שחצי מהכיכר שמעה אבל משום מה אף אחד לא בא לעזור ואז החלו האיומים מצד השוטר,רוצה אני יפוצץ לך את הפנים?! תענה לי מיד ! רוצה עוד כאפה ?! תענה לי !

לא עבר הרבה זמן והצטרפה עוד ניידת וממש כאילו אמרו לי "שים לב מי בא" (בוס) – עשו לו כבוד של מלך הוא ישב בחלק האחורי של הניידת, ניגש אליו אחד השוטרים,פתח לו את הדלת והוא יוצא בגאווה הוא היה נראה איש עם דרגות כנראה קצין,והוא פשוט הפנה אליי מבט שאומר,כנראה היום לא תצא מפה חי לדעתי המבט היה ברור אפילו לשוטרים שאגפו אותי,בזמן שהם עושים לו כבוד מלוכה,לפני שאני מתחיל לנשום שוב פעם,השוטר מתחילת המקרה מאיים בתקיפות "אתה רוצה שאפרק לך את הצורה אני לא מבין מי אתה חושב שאתה,רוצה עוד כאפה אל תדליק אותי " היה לי הרגשה שבסופו של דבר הם לא רוצים להרוג אותי,אלא את מאיר.

השוטר עשה לי בדיקה במסוף ומצא שאין לי עבר פלילי,ואז הוא פשוט אמר לי בטבעיות "תתקשר למאיר אני רוצה אותו פה עכשיו לידי " התחבטתי עם עצמי קשות,כנראה שהרגע הזה היה יותר חזק ממני מצאתי את עצמי מחייג,השוטר "תגיד לו שהלכנו, שיבוא תעשו את הנסיעה" פשוט לא יכולתי התחלתי לפרוץ בבכי,השוטר הצהיר בלחש תכבה את הפלאפון ופשוט איבד את עצמו שוב פעם "למה לא אמרתה לו לבוא לפה?!" הרגשתי שאני עומד לאבד הכרה אבל החזקתי חזק כדי שלא אמצא עצמי בידיים של השוטר הזה לא עברה שנייה והשוטר מיד הצהיר "תקשיב אני יפתח לך את הפנים תביא לי אותו לכאן מיד" בזמן שהשוטרים מסביב מחכים בשקט לראות איך אני מגיב,חייגתי ואני שומע את קולו של מאיר מהצד השני של הטלפון,קולו חרד וזה לא ממש עזר לי ,השוטר בלחישה "תגיד לו שהלכנו שיבוא לפה" אני בקול רועד אומר למאיר "תבוא לפה" מאיר משיב "בסדר היכן אתה?" זה היה רגע שכמעט קיבלתי התקף לב,הרגשתי שאני על אוטמט כאילו מצמידים לי אקדח לראש אמרתי לו "במקום המפגש" מאיר השיב "טוב אני מגיע" , בלבי אני מתפלל שלא יגיע כי משום מה היה נראה לי שאתו זה  לא אותו עניין, כאילו הם רוצים לחסל אותו, כנראה שאלוהים שמע את קולי,מאיר לא הגיע.

כעבור רבע שעה,השוטר הצהיר " מה זה מה קורה פה תחייג אליו שוב" הטלפון מצלצל ואין עונה,כנראה מאיר הבין את אותות הסכנה,מצוקה ועשה בשכל שלא הגיע כי גם עיוור יכל לראות שהשוטרים מתכננים מעשה קיצוני,הייתי בטוח שאחרי ההתעללות והברוטליות הם פשוט ישחררו אותי לדרכי,כנראה שהזיתי בצורה חזקה ביקשתי שישחררו אותי,פשוט נהגו בי כעבד,רצו שאקח אותם לבית שלא מאיר,הבית היה בסמוך לאירוע אבל מפני שהייתי מטושטש לא יכולתי לזכור איך קוראים לי אפילו,והשוטר שוב צועק ומאיים בלית ברירה ברגע של פוקוס,הפניתי אותם לבית של מאיר באופן מפתיע חיכו במדרגות עוד שני שוטרים,עמדתי להתעלף,פשוט עמדתי ואמרתי אל תרביצו לי,מין אזהרה שיצאה ממקום כואב,ומיד באופן אוטומטי היד של השוטר הייתה באוויר בכדי להנחית לי עוד כאפה לפנים,פשוט הגנתי על עצמי עם הידים ואמרתי,"טוב טוב בלחץ שיא הנה הבית".

לאחר תקתוק קצר הדלת נפתחת,והשוטרים נכנסים דוחפים את בעל הבית,(בלי צו חיפוש) ושואלים איפה מאיר ?! בעל הבית מקמט את פניו ואומר,"איזה מאיר? מי זה מאיר ? מאיפה באתם " זו הייתה שעת לילה מאוחרת סביבות 3 לפנות בוקר,להפתעתי וגם להפתעת השוטרים היה ברור להעין שמאיר כבר לא גר בדירה ההיא השוטר הסתכל עליי מוזר,ואמר "מה זה?" לא ידעתי מה לענות,ואז מצאתי את עצמי שוב ברכב,בגי'פ של קובי בזמן שהשוטר יושב מימני,והשוטר מצהיר "תנהג למקום אחר,מתחת לבניין שלך ככה הוא לא יחשוד" עזרתי כוחות לא יודע מאין התפללתי שהיום הזה ייגמר,התפילה שלי לא נענתה,נוהג בזיגזגים עד לביתי בנס,קובי מחייג שואל לשלומי להפתעתו,אני נשמע על סף מוות,קובי שולח את חבריו לאזור ביתי,ומהשיחים ומהבנינים קופצים בילוש,גם השוטר שהיה צמוד אלי הצטרף לחגיגה,הם הפילו את שתי הבחורים ופשוט ביצעו "לינץ".

הם היו בטוחים שזה מאיר,הרגשתי שנשמתי עומדת לעזוב את היכלה(גופי) אחד מהבחורים צעק "מה זה,מה עשיתי ?! אני בן אדם עובד! תתבישו לכם! והשוטרים בטון מזלזל עד מאוד אומרים בפה אחד "יאללה,יאללה עוף מפה" הבחור עזב את המקום ואני נותרתי ברשת של השוטרים,השוטר מתחילת האירוע קירב את הבחור אלי ושאל אם זה מאיר,עניתי בשלילה בסיבוב ראש,הבחור עמד להזיל דמעות ושאל בכעס מה עשיתם לו ?! הוא לא מפסיק לרעוד ?! פשוט העיפו אותו..

השוטר ציווה שוב באיומים תחזור למקום המפגש (המקום שבו החל האירוע הנ"ל) מצאתי עצמי עומד להתנגש ברכב חונה ליד ביאליק,סביבת מגורי בזמנו והשוטר צועק וואוו תתרכז ! הניידת שמלווה מתקדמת חלון ליד,והשוטרים פשוט נקרעים מצחוק,אני אומר לכם רוח אלוהים שרתה עליי ! פשוט התיצבתי והמשכתי,הגענו "למקום המפגש" ומאיר סירב להגיע,לדעתי בצדק גדול,השוטר דורש את מספר הפלאפון שלי,וקובע עובדה "אני מתקשר אתה עונה !" אם אתה רואה את מאיר תודיע לי מיד ! אגרסיביות שלא ידעה מעצורים במשך כל הלילה,נשארתי לבד בחנייה השוטרים עזבו את המקום,אחרי שאיימו שיקחו אותי לחקירה בתחנת משטרה,ויעצרו אותי,ראשיי מורכן מבוייש מהמצב שנקלעתי אליו,מאוכזב קשות מהיד הקשה של רשויות החוק,מידי פעם חולפות לידי ניידות,עזרתי כוחות ונסעתי אל מקום מגוריי,מיד אחרי פגשתי את שאול וקובי ושפכתי בפניהם את המקרה,על פניהם היה מבט של תדהמה קשה.

לצערי בערך כעבור חצי שנה הנני כאן מוצא עצמי כותב מכתב זה והעולם כמנהגו נוהג

אבי מותקו

הוסיף/י תגובה

Scroll To Top