יום המלכה בהולנד

"יום המלכה" באמסטרדם הוא צירוף ייחודי של יום הולדת למלכת הולנד, חג לאומי, חגיגה לצרכני הסמים ויום גאווה להומוסקסואלים. השילוב הזה מבטא את רוחה של הולנד המודרנית, באחת מחגיגות הרחוב הצבעוניות ביותר באירופה

על שפת נהר האמסטל, קרוב מאוד לכיכר רמברנדט, חגגו הגייז המבוגרים יותר, רבים מהם בבגדי עור, ובכיכר עצמה חגגו הלסביות עם כוסות בירה ביד. באחד הרחובות הציעו שני דראג־קווין שירותים מסודרים לחוגגים. על השלט במקום צוין מחירון מפורט – השתנה: גילדן אחד בלבד; חירבון:  2.5 גילדן; שיחה: חצי גילדן; גילוח: 25 גילדן; אוננות: חינם, על חשבון הבית. בנוסף לכך, נמכרו במקום קונדומים, טמפונים וכמובן  אלכוהול.

עוגיות חשיש ומדיניות הסמים בכל הדוכנים בעיר הציעו שתייה (אלכוהול, אלכוהול, אלכוהול, ומיץ תפוזים סחוט), מזון ודברי מתיקה. בקופי שופס (coffee shops), המוכרות בהולנד בעיקר כחנויות לממכר חשיש ומריחואנה, הציעו לחוגגים ג'וינטים מוכנים בחמישה גילדן ועוגיות חשיש (space cake) בעשרה.
זה המקום לסלק כמה אי־הבנות לגבי מדיניותה הרשמית של הולנד בנוגע לשימוש בסמים. בניגוד לדעה הרווחת, השימוש בסמים אסור על פי חוק. עם זאת, כל המבקר באמסטרדם אינו יכול שלא להבחין ב"קופי שופס", המוכרות באופן גלוי חשיש ומריחואנה. פרופ' חנן פרנק, החוקר את הנושא ויליד הולנד בעצמו, מסביר את הסתירה לכאורה: "מצד אחד, זוהי ארץ ליברלית. ההולנדים מטילים על התושבים את האחריות למעשיהם. מצד שני, הם מודעים לנזקים שעלולים להיגרם לאוכלוסיה כתוצאה משימוש בסמים: נזקים בריאותיים, חברתיים ובעיקר כלכליים, שהרי ההולנדים הם עם של סוחרים טובים.

"כבר בשנות השישים הם הגיעו למסקנה שאמנם יש חוק, אבל עדיף לא לאכוף אותו, כל עוד מדובר בסמים קלים (חשיש ומריחואנה) וכל עוד מדובר בכמות לצריכה אישית, שהוגדרה סביב 30 גרם. המשטרה ההולנדית מבינה, שככל שאוכפים את החוק ביתר חומרה, כך מחדדים את הבעייתיות. אם המשטרה עורכת פשיטה ותופסת את הספקים – מחיר החומר עולה. כשעולה המחיר – גם הרווחיות עולה, ונוצר דור חדש וגדול יותר של ספקים, ובסופו של דבר ייצא הרווח בהפסד".

ההולנדים, עם מעשי, תקפו את הנושא מזווית אחרת מזו המקובלת במרבית ארצות המערב. מצד אחד, הקשיחו מאוד את מדיניות הענישה ביחס לסמים קשים (הרואין, אופיום, קוקאין וכו'), אך במקביל התירו את המכירה ואת השימוש בכמויות קטנות של סמים קלים יותר לצריכה אישית. כך הוקמו בתי הקפה הנתונים לפיקוח, שבהם ניתן למכור, לקנות ואף לעשן סמים קלים, כל עוד מקפידים על מכירה של סוג אחד בלבד של חשיש, הנקרא Cannabis Sativa Hollandica, שהמקומיים מכנים אותו Nederwied. "הזן הזה", מסביר פרופ' פרנק, "הוא בעל פוטנטיות נמוכה יחסית לווריאנטים אחרים של הצמח", או במלים פשוטות: חלש יותר.

כצפוי, מדיניות זו שנויה במחלוקת, במיוחד בקרב שכנותיה של הולנד, גרמניה וצרפת, החוששות מכניסה של סמים לשטחן דרך הגבולות האירופיים הפתוחים. ההולנדים דווקא רואים במדיניות זו הצלחה גדולה. צריכת הסמים הקשים לא עלתה מעבר לזו המקובלת במדינות מערביות אחרות, ולפי דיווחים מסוימים אף ירדה. למעשה, כמות המכורים לסמים קשים בהולנד נמוכה אפילו מזו של שוויץ (1.6 לכל מאה אלף לעומת 5.3).

למדיניות ההולנדית יש גם היבטים כלכליים. המגאזין הכלכלי "פורבס" הקדיש באחרונה כתבה לנושא, ובה תיאר את ההשלכות הכלכליות של המצב: "ראשית, הממשלה גובה מיסים עקיפים ממכירת הסמים הקלים, וזהו רווח נטו משוק שלא שילם מיסים בעבר. שנית, יש רווח במטבע חוץ. בעבר, הוברחו הסמים הקלים להולנד ממרוקו, מאפגניסטאן ומתורכיה; כלומר, ההולנדים הוציאו מט"ח לצורך רכישת סמים. היום מותר להולנדים לגדל בעצמם כמויות מוגבלות של מריחואנה, וכך 65 אחוזים מ־500 מיליון הדולר של שוק הסמים הקלים בהולנד מקורם במגדלים הולנדים זעירים, שהתמחו בשיטות לגידול השתיל למרות מזג האוויר הקר".

להערכת המגאזין "פורבס", 25 אחוזים מהכנסות התיירות של הולנד, כ־1.3 מיליארד דולר בשנה, מקורן ב"תיירות סמים". בין יתר האטרקציות המוצעות למבקרים בהולנד ניתן למנות את היריד השנתי, הנערך בנובמבר ומוקדש לנושא הסמים: שיטות גידול, מכשירים ואף טעימות של זנים חדשים, שפותחו על ידי חקלאים המתמחים בנושא.

הגבול בין בלגיה להולנד
הגבול בין בלגיה להולנד

.masa

Spread the love
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  

כתיבת תגובה