הממשל הוכיח לנו בתקופה האחרונה שהוא זה שאחראי פה על מחירי החשיש. ולא רק לתמחורו בידי דילרים שמשמשים פעמים רבות כבובות על חוט, אלא להיותו נוכח בשוק או נפקד ממנו. פעמים שהשוק מוצף בגראס ופעמים שדווקא בחשיש והכל על פי גחמות סמויות מהצרכן הממוצע. לאחרונה אף נפוצו שמועות בקרב חקלאים מהענף על מעין מצלמות רחף אוויריות שמשקיפות על שדות הגראס, אחרת אין למגדלים הסבר כיצד כמעט על כל גידול ידידותי של 5 מטר רבוע קופצים שוטרים עוד לפני עונת הבציר.
ענף אחר של עישון שנחשב דווקא לחוקי, קוצץ לאחרונה באופן דרסטי, ועכשיו רבים עוברים לטבק מגולגל או משתדלים להתנזר בהמלצת משרד הבריאות. גם האלכוהול ירד מהמדפים בין השעות 23:00 ל-6:00 בבוקר ומסתבר שהתופעה נאכפת בצורה כה משמעותית עד שבעלי הפיצוציות חוששים לשלומם, ולא מוכרים אפילו מתחת לדלפק גם אם אתה חבר של חבר.
בסיבוב תמים במוצאי ראש-השנה 2010, התוודה בפנינו בעל פיצוצייה שהמכירות בירידה בשבוע האחרון. לטענתו, לא ניתן להחזיק פיצוצייה ולסמוך אך ורק על הכנסות מהסיגריות, הרי מה אנשים קונים בלילות? הוא שואל ועונה: אלכוהול וסיגריות. כדי להישאר ריאלי בתחום הסיגריות צריך גם להרוויח ואי אפשר לשחוט יתר על המידה, אחרת הלקוחות יעדיפו לקנות אצל מתחרה ששובר את השוק המקומי ומוכר נקסט-לייט ב-23 שקל. מס המינימום לקופסה עומד על 15 שקל מאז הגזירות האחרונות, וכולם, כולל הספק, היצרן, היבואן ובעל המקום, צריכים להתפרנס מההפרש. אווירה קשה שוררת בין בעלי הפיצוציות, לטענתם מישהו בהנהגה מנסה להתנער מאחריות ולגלגל אותה על בעלי העסקים במקום להילחם בתופעת האלימות.
סיגריות, אלכוהול, סמים קלים. נוצר מעין דיסוננס בין נבחרי הציבור לבין בוחריהם. אם אכן נבחרי הציבור נבחרו בדרך דמוקרטית, הרי שהמחוקקים היו צריכים לבוא בעצמם מתוך אוכלוסיות שהאווירה המתירנית רווחת בהן. אבל עובדה מפתיעה היא כי דווקא הנבחרים האלה מחוקקים חוקים שמצרים את צעדיהם של הבוחרים בהם. אולי יש שמץ של אמת בכך שנבחר ציבור חייב להיות חופשי מעישון, אלכוהול וסמים קלים על מנת לתפקד ככזה, והצד השווה בין הבוחר לנבחר נמדד לא על-פי בילוי בשעות הפנאי אלא על-פי מצע אידיאולוגי.
תחושות קשות מעין אלה חווה גם סופר אלמוני בשם קן קיזי. מה שהוציא את הבחור מבועת האלמוניות הוא ספרו "קן הקוקייה", שהפך ברבות הימים לסרט קאלט. על פי ספק אגדה ספק היסטוריה, קיזי היה אחד מאותם נסיינים של ה-סי.אי.איי שהשתתפו במחקר פסיכיאטרי להשפעת סמים הזייתיים על בני אדם, וספרו מבקר את ממסד הפסיכיאטריה על שלל טיפוליה האכזריים.
קן קיזי נפטר בשנת 2001 ממחלת הסרטן.
אחרי השוק הראשוני התאושש קיזי וארגן סביבו חבורה של חובבי אסיד שנהגו להסתובב באוטובוס ברחבי ארה"ב של סוף שנות ה-60, ולבשר את מסיבות האסיד הראשונות בהיסטוריה. הרקע מוכר לכולנו, מלחמת וייטנאם מצד אחד ותנועות האנטי מצד שני; הרבה מוזיקה, הרבה פסיכדליה שמשתלבת איכשהו עם אידיאולוגיות, פסטיבלים שלוחי רסן ואהבה שאינה תלויה בדבר. בקיצור, כר פורה להזיות בריאות. מסיבות האסיד תפקדו על הצד הטוב ביותר עד שהממשל האמריקאי נכנס בעובי הקורה ושלח גם את הל.ס.ד לפקודת הסמים המסוכנים והחגיגות התמתנו.
