המלחמה המשיחית בסמים –

אג`נדה שלמה חוטפת מכות מוות עכשיו ומחפשת איך להינצל, מדיניות ותיקה של עשרות שנים צועדת בצעדי ענק אל קיצה, חסידי האג`נדה מנסים נואשות להיאחז בכל מה שנקרה בדרכם כדי לשרוד ואוחזים בעוד ענף ובעוד גזע לפני הנפילה לתהום.

אומרים שתמיד אתה יודע למה מלחמה פורצת, אבל לעולם לא תדע איך היא תגמר ומה יהיה המחיר, ואם בכלל זה יהיה שווה את זה, ובמקרה של המלחמה בסמים אין נכון מזה, מלחמה שחרטה על דגלה את ערכי שלום הציבור, הבריאות והמסוריות של החברה והגנה על קרבנות הסמים יצאה למתקפה (ב 1936 יצא הקנאביס מהחוק) זה היה בשנות הארבעים בערך, ובשנות החמישים כבר היה ברור לכולם שהנה- בעוד זמן קצר הסמים אכן ייעלמו, ארה"ב הובלה על ידי הרפובליקנים של אייזנהאואר והייתה שקועה בחלומות ההם של שנות החמישים, הרצון להקים חברה מושלמת ומוסרית שהתבססה על האמונה הדמוקרטית והנוצרית, בעזרתה הם יקימו חברה של שפע וקדמה. סמים נתפסו כדבר שטני המדרדר את האנושות לריקבון, ולכן המלחמה הייתה בשיאה…. אבל זה לא הלך, ודור שלם של הרוק נ' רול ומרלון ברנדו קמו נגד הממסד, ועשו סמים. המלחמה המשיכה ובאו ההיפים, שנגדם עלה ניקסון שהכריז באופן רשמי על המלחמה בסמים וגם נתן לה את שמה, אבל למרות מפלת ההיפים כביכול, הסמים התפשטו בחברה והפכו לדבר נפוץ יותר ויותר, שנצרך על ידי כמות הולכת וגדלה של אנשים. בשנות השמונים עלה הנשיא רונלד רייגן שהגיעה למסקנה שעד אז הייתה יד רכה מדיי, והגיעה הזמן להיכנס באמת בכל הכוח, רייגן חימם את המנועים והטנקים יצאו להפצצה, זה היה בשנות השמונים בהם עלה במערב ההיפ הופ, המוזיקה האלקטרונית הרוק הרייבים ועוד, וכולם הושפעו מסמים שונים ונצרכו על ידי מילוני צעירים בעולם. הסמים שונים כמו ל.ס.ד, אקסטזי, הפכו לסמל המפכה והמרד, שכאמור סחפה אחריה המונים, הקאנביס והקוקאין לא רק הפכו נפוצים אלה כבר חדרו לכל המגזרים, מעורכי דין,  תעשיינים פרסומאים ודוגמניות ועד צעירים שעשו סמים במסיבות ובמעודנים שונים.

לאט לאט המלחמה איבדה את השפיות שלה והפכה לטירוף מערכות כולל, ומדיניות הסמים נקלעה ללופ אינסופי שמפעיל מנגנון הרסני וגורם לתוצאות קטסטרופליות של ממש. זה יהיה קשה לפרט בפוסט אחד על כל נזקי המלחמה בסמים כי הם רבים כל כך, ויש להם אינספור תוצאות עקיפות וישירות, אבל אני אנסה לתת תמונה כוללת ולספר את הסיפור, כבר נעשו סרטים תיעודיים רבים בנושא אבל אני אתיימר לנסות לתת נקודת מבט כללי.

לפני שנה בערך הוגש דו"ח לאו"ם שכלל מדינאים, שרים, נשיאים לשעבר, בוגרי משטרה וצבא מכל העולם שבו דנו מחדש על נושא המלחמה בסמים. המסקנה החד משמעית הייתה- שהמלחמה בסמים נכשלה באופן מוחלט והביאה איתה הרס ומוות. גם בארץ דנה הכנסת בדו"ח הזה, הפרוטוקול של הועדה בכנסת אותה קראתי לא הסיק בעצם שום דבר, וקבע שאין לעשות לגליזציה בכל מקרה, והמשיך לדון בנזקי הסמים, במקום בנזקי המלחמה בהם.

היום כבר אין ספק בכך- הפסקת המלחמה בסמים הוא הינו אתגר הניצב בדורנו. כמו שבשנות השישים דור שלם נאבק כדי להפסיק את המלחמה בווייטנאם, כך הדור שלנו חייב להתייצב מול המלחמה בסמים ולהיאבק בה כדי להביא לסיומה. המלחמה בסמים גרמה לנזק עולמי עצום, ונזקיו חובקים לא מעט נושאים ותחומים, ובשנת 2012 הייתה לי הרגשה שהמאבק יוצא סוף סוך לדרך. בשנות השישים התחילו את המחאה על וויאטנם היפים, אנשי שמאל ואנשים שנחשבו לשולי החברה, אבל בשנות השבעים המחאה עברה למיינסטרים וכבר הובילו אותה אנשי ממשל בכירים, והתקשורת הממוסדת והקולות נגד המלחמה חדרו לכל למקום עד שהיא לבסוף הסתיימה. המאבק נגד המלחמה בסמים גם התחיל כמאבק של אנשים בשולי החברה, כמו סטלנים ואנשי שמאל בהומיים, אבל היום ישנה התקדמות באמת אדירה, וכמו שראינו גם הממסד בעצמו  כבר מפקפק במלחמה הזו. אבל כל זה לא מספיק, וכדי באמת להפסיק אותה חייבים להיאבק, והיום זה אפשרי וקל יותר מתמיד בזכות האינטרנט.

הדו"ח שהוגש לאו"ם קבע בעצם שאכיפה נגד סמים לא עוזרת, ומאז התחילה המלחמה בסמים גדל הסחר בעשרות אחוזים ולמעשה הביא לפריחה של ארגוני פשע. שוק הסמים מגלגל סכום בלתי נתפס של 400 מיליארד דולר בשנה (!)  והוא מרוויח יותר משוק הרכב העולמי (!!!!!) ומגלגל בערך כמו תעשיית הטקסטיל העולמית! 400 מיליארד חשוב לציין, הוא נתון שמעריך את הכספים שכן ידועים לרשויות, וכנראה מתבצעות בנוסף עוד עסקאות סמים רבות מספור שלא יודעים עליהן, ולכן הסכומים הם כנראה גדולים אפילו בהרבה!. השוק השחור של הסמים הוא מכרה זהב, מרבץ בלתי נגמר של כסף שמתחזק ארגוני פשע בכל העולם, אל החגיגה הזו מצטרפים גם ארגוני טרור שונים שעושקים מדינות חלשות ומעמיקים שם את כוחם על ידי סחר בסמים ונשק (ועוד תחומי פשע רבים נוספים כמובן) את ארגוני הפשע האלה, מממנים מדינות שונות שמעוניינות בהפעלת טרור ממניעים שונים כמו אירן, סעודיה, אפגניסטן (היום המצב כבר פחות חד משמעי אבל כך היה בתקופת הטליבאן) סודן, צ`אד, סומליה, רוסיה, צפון קוראיה וגם סין כנראה- כולן ניזונות מהסחר הרווחי בסמים והטרור הנלווה אליו. על ידי כלכלה שחורה (שחלק מאוד נכבד ממנה מממנים הסמים, אם כי לא את כולה כמובן)  ותמיכה מדינית ופוליטית של משטרי העריצות האלה, הם מחזקים את שליטתם בעולם ומחזקים את מעמדם ומאיימים גם עלינו.

 אל מול ארגוני הפשע נכנסת המשטרה שתפקידה להילחם בסמים, אחת האסטרטגיות היא חיסול מקורות ההספקה, כלומר מלחמה בעצה. ואכן הלוחמה בעצה ניטשת בכל פינה בעולם, המטרה לא הייתה רק לתפוס את אילי הסמים הגדולים, אלה את כולם, כל תפיסה של חומר, בכל רמה ומכל סוג שהוא, היוותה עילה למעצר ולעונשי מאסר קשים במטרה להרתיע. אבל המלחמה הזאת של המשטרה מול אילי הסמים, משולה לזבוב המנסה לנצח פיל, והפגיעה של המשטרה בראשי הארגונים היא מינורית, מעצרים ותפיסות של הברחות בממדי ענק אכן קורות, אבל אלה נזקים זעומים במישור הגלובלי, והנזק שהם גורמים לארגונים הוא זניח ביותר ולא משנה את מצב הסחר הבלתי החוקי בכלום. ניסיון רב השנים מראה שהמסחר הלא חוקי מתאושש במהירות עצומה מהמהלומות המשטרתיות שהם כביכול חוטפים בכל פעם.

בשנות התשעים והאלפיים הפכה המלחמה בסמים למלחמת התשה מאיישת ועגומה- קשה להילחם כל כך הרבה זמן במפלצת בלתי מנוצחת בלי להישחק. הכישלון המוחלט בתחום הסחר הגדול והייאוש מכך, הוביל בהדרגה ללוחמה במשתמשים הקטנים, אלה שרק משתמשים בסמים ולא עוסקים בסחר, אנשים הפשוטים שלא שייכים לארגוני טרור או לדיקטטורה באירן, זו מלחמה קלה בהרבה כי פה המשטרה יכולה להיות הדינוזאור ואנחנו, האזרחים הקטנים לזבובים שאפשר למעוך, ומדיניות והמשטרה גרמה לחיכוך תמידי עם האוכלוסייה עצמה.

בינתיים כמו שאמרתי צבר הקנאביס במהלך הזמן לגיטימיות הולכת וגדלה, והעישון מתחומי תרבות נגד עברה אל כלל הציבור הרחב, וכיום עישון נחשב לכמעט נורמטיבי ואנשים רבים וחשובים הודו שעישנו או שהם מעשנים.

אבל זה לא חשוב, המשטרה כאן כדי לאכוף את החוקים, והיא עושה זאת במרץ רב אנשים נורמטיביים ועובדים "זוכים" לחיפושים אלימים, משפילים וברוטליים, אני מכיר מישהו שהיה נשוי, עם אישה וילדים גר במודיעין בבית לא זול, עבד בעבודה טובה, עם רכב גינה וכלב. החלום האמריקאי במיטבו, יום אחד הוא נתפס עם עציץ, כמות באמת לא גדולה, אני יודע במאה אחוז שזה היה רק צורך של שימוש עצמי שלו ושל החברים. הוא לא מכר את זה לקטינים ולא עשה מזה בוכטות בעולם התחתון, ולא ניהל יחסים עם ארגון הפא"רק, והמשטרה פתחה לו תיק פלילי, תיק שלכלך בן אדם שרק תרם למדינה כל חייו ולעולם לא היה פרזיט או היה חסר מוסר נוטף זימה שפיתה ילדים לאורגיות סמים מטורפות ולא רצח  את אשתו בדקירות סכין, לא היה מכור והרס את המשפחות בגלל זה  או שכח את ילדיו באוטו. עבד, למד, גידל ילדים ועישן במפרסת ג`וינט בסופ"ש או בערב, בדיוק מכו שאחדים ממכם שותי כוס יין. אבל את המשטרה והמלחמה בסמים כל זה לא מעניין, והיא דורכת על כל האנשים האלה (700 אלף בישראל רק בהערכה) בדרך למטרתם הקדושה.

אחרי שאדם נעצר בגין אחזקת סמים לשימוש עצמי, הוא מובא לבית המשפט לחרוץ את דינו. על פי הנתונים היבשים עולים למעצר בישראל כ30 אלף איש בשנה, מעצרם של אלפי האנשים האלה שחלקם אזרחים נורמטיביים לחלוטין, וחלקם מכורים לסמים וסובלים ממחלה, נעצרים כאילו היו עבריינים מסוכנים ומציפים את בתי המשפט בתיקים. העומס יוצר פקק שמאט דיונים חשובים אחרים שבשל העומס נגמרות בעסקאות טיעון (למי שמתלונן שרוצחים במדינה הזאת יכולים לחמוק בלי עונש)  ומבזבזת הון עתק על פתיחתם, כשאת הכסף הזה היה ניתן לנתב להשקעה בהתייעלות בתי המשפט, ועזרה לבתי הסוהר. גם בתי הכלא מתמלאים באסירים שהם לא פושעים, ומקשים על תפקוד האכיפה, אוכלוסיית בתי הכלא בארה"ב מהווה כ2% מאוכלוסיית העולם ! כש40% מתוכם נכלאים בנושאי סמים, ויש בה יותר אסירים מבכל מקום אחר בעולם. שיעור משתמשי הקראק בארה"ב למשל מתחלק באופן שווה בין שחורים ולבנים אך 90% מהאסירים על שימוש בקראק הם שחורים. אריק הולדר, התובע הכללי של ארה"ב, כבר הצהיר שיש לשנות את החוק, ובמקביל בית משפט פסק שמדיניות החיפוש הנוכחית של המשטרה, מקדם חוסר צדק כי הוא יוצר אפליה נגד שחורים והיספאנים ומדרדר את מצבם. גם בארץ המצב דומה, ונעשית אפליה והפרת זכויות אדם מדי יום בשל מדיניות החיפוש, שלמרבה התדהמה כללה גם חיפושים אלימים בביתו של ניצול שואה שעישן כדי להיות לא להיות תלוי בכדורים רגילים, וגם אצל חולי סרטן שמעשנים כביכול ללא אישור מהרשויות, אנשים מבוגרים, צעירים ועוד. כול אלה הם קרבנות אותם רומסת המלחמה בסמים שדוגלת גם בתפיסה של הסוחרים הגדולים, וגם במשתמש הקטן.

בגלל הלגיטימיות ההולכת וגוברת של הקאנביס, בשילוב סגולות הרפוי והידע המדעי שנרכש לפיה עישון הצמח מזיק הרבה פחות מסגירות או אלכוהול, גרמה האכיפה העודפת והלא רצויה הזאת לנזק חמור למשטרה- דור שלם למד לראות במשטרה אויב מר, משהו שיש לפחד ולא להאמין בו  ולראות בו כגוף מושחת, אטום ואלים שעסוק בלתפוס מעשנים שלא מזיקים לאיש ובקושי לעצמם במקום לטפל בפשע אמתי. אמון הציבור ברשויות החוק ושיתוף הפעולה איתם הוא חיוני לא רק ללוחמה בפשע, אלה להתנהלות תקינה של המדינה. בלי האמון של הציבור הרחב והנורמטיבי ששומר חוק (מלבד השימוש העצמי) במה שמערכת האכיפה עושה, היא לא יכולה להתנהל בצורה יעילה, וזה פוגע באזרחים באופן קשה וחמור מאוד.

כיום נערכים חיפושים אקראיים, חיפושים בבתים ומעצרים אלימים וברוטליים שמפשילים את האזרח ופוגעת בזכויות אדם בסיסיות. העילה לחיפושי רחוב אקראיים כאומר אינה חוקית או חוקתית כי היא מהווה "חשד סביר" על בסיס מראה חיצוני (למשל למי שיש שיער ארוך) וזה יוצר אפליה בלתי חוקית (למשל עילה לחיפוש רק מ"חשד סביר" שהחשוד שחור או נראה מזרחי , גם היא עילה בלתי חוקית כי היא נעשית על בסיס גזע) . כל אלה הופכות את המלחמה בסמים לכלי מסוכן נגד אזרחים והפרת זכיותיהם, וזה מעיד על ליקוי מאוד חמור בהתנהלות המדינה.

אבל הבעיות שיש בארה"ב וישראל ובשאר המערב קטנות יחסית למדינות בעולם השלישי, מלבד מימון של ארגוני טרור, במקומות שונים בעולם, כמו מרכז ודרום אמריקה, דרום מזרח אסיה ומרכזה, המזרח התיכון ובמידה פחותה יותר באפריקה נוצרו קרטלי סמים שמגדלים את מרבית הסמים ומבריחים לשאר העולם. דרום אמריקה הפכה למשאבת הסמים של ארה"ב הצפונית וגרמה לפריחה אדירה של קרטלי סמים וארגני פשע. בשל התשתית הירודה היחסית, העוני ובעיות השחיתות התחזקו קרטלי הסמים, שגדלו בקרקע שאפשרה להם לצמוח לממדים מפלצתיים, ויכלו להתפשט על שטחים שלמים. הם הצליחו להשיג מאגרי נשק עצומים, להפעיל זרועות פשע ולצבור והון שחור ובכך להשיג כוח מדיני רב עוצמה. את הכוח רב העוצמה הזה, חוות על בשרם מדינות מרכז ודרום אמריקה שם הפשע המאורגן מותיר את השלטון חסר אונים אל מול הקרטלים שמטילים את חתם על השלטון ועל האזרחים.

במדינות שונות בדרום אמריקה (ברזיל היא המפורסמת בהן) ישנן שכונות שלמות שנשלטות על ידי קרטלי סמים, והמשטרה לא מעיזה להיכנס אליהם. רוב אזרחי הפאבלות (שכנות העוני בברזיל) הם אנשים הגונים ושומרי חוק שפשוט סובלים מעוני וממצוקה, אבל היום הם נמצאים תחת משטר קרטלי הסמים שנוהג בהם באכזריות נוראית, ועשרות ולפעמים גם מאות מתים מדי שנה בקרבות על שליטה בנתיבי המסחר של הסמים. כל זה מביא גם לפשיעת רחוב רחבה, והופכת את בעיית הביטחון האישי בדרום אמריקה לבעיה שלא מאפשרת לאזרחים לחיות באופן תקין. המשטרה מנסה להיאבק כמובן, אבל כאמור זוהי רשת עצומה ומפלצתית, והפגיעה המשטרתית לא מזיזה להם כלום, גם לא את קצה הזנב, וגם אם המשטרה תהרוג את כל ראשי הפשע הכי גדולים (כפי שעשו במקסיקו) מיד יקומו יורשים שנמצאים בתוך מגעל העוני והסמים, כשהשימוש באזורים האלה הוא גבוהה ביותר. כדי באמת להיפטר מפשע צריך לשקם את השכונות האלה ולתת לאנשים הזדמנויות לחיות אחרת, ובכך לצמצם את העוני, אבל השכונות הפכו לשטח הפקר אליו הרשויות לא יכולות להיכנס, והדבר מקשה ואף מונע מהתושבים כל סיכוי להשתקם ולשפר את המצב הגרוע של שכונתם. השליטה של הקרטלים מונעת מהתשובים ניעות חברתית, ומונעת מהממשלה להכניס עזרה ושיקום לשכונות, סיוע ופיתוח אנושי, כי הקרטלים ששואפים להמשיך ולפעול בנוחות רבה כל כך, יתנגדו למהלך. בגלל העוצמה הפוליטית והמדינית הרבה שלהם, הממסד מפחד להתעסק איתם (לא בעיה בשבילם לאיים שאם הרשויות נכנסות הם יהרגו את תושבי כל השכונה, או יפגעו בממסד, או באנשים חפים מפשע נוספים ועוד). המצב העגום הזה,  גורם למלחמה בסמים לא לפגוע כלל בקרטלי הסמים שאת ראשם הם מבקשים, אלה באוכלוסייה שלמה שחפה מפשע, והמלחמה אף הופכת לגורם מסייע בשימור העוני !

את כל הסמים אותם מפיצים הקרטלים וארגוני הפשע והטרור האזרחים קונים, חלקם לעיתים מורעלים, חלקם באיכות גרועה, ובדך כלל אי אפשר לדעת מה שמו לך בפנים, ובכל זאת לוקחים סיכון. הסמים מגיעים לסוחרים הזעירים-הדילרים. אלה עבריינים, או חצי עבריינים, שמחזיקים כמויות קטנות יחסית לסחר פרטי ובאים במגע עם הקונים, המעשנים הנורמטיביים ומשתמשי סמים בכלל מסכנים עצמם מדיי יום בחיכוך עם אנשים לא נחמדים במיוחד, ולעיתים אף מסוכנים בדרך להשיג משהו לעשן. בין הקליינטים הרבים יש כמובן את בני הנוער, שאת מצבם הפגיע יכול הדילר שלנו לנצל כדי להשיג מהם רווחים שמנים או כוח, ולמכור סמים קשים יותר ולשכנע אותם שזה יותר טוב, ויותר דופק ת'ראש (אין הבדל בין מריחואנה להרואין, ככה אמרו לי בתשדיר של הרשות) ובכך לדרדרם לסמים קשים. הם יכולים גם לגבות מהם יותר כספים שהולכים כאמור לכל מה שפועל נגדנו וממרר את חיינו, ולעיתים הם אף עלולים לגרור אותם אל עולם הפשע. בניגוד לחתומי פשע אחרים בהם מתעסק הפשע המאורגן, כאן העולם התחתון ניזון מאזרחים נורמטיביים ותלוי בהם, והאיסורים הנוכחיים מביאים את הפשע המאורגן אל הציבור ומגביר את האנטרקציה איתו, המלחמה אותה מנהלת המשטרה גם מסכנת את הציבור וחושפת אותו לדברים גרועים בהרבה ממה שקאנביס יכול היה אי פעם לחשוף אותו.

את המלחמה הזאת מובילה ארה"ב, שבשמה היא עשתה כמה וכמה דברים מאוד מפוקפקים שפגעו קשות בתדמיתה. את הנזק שעושה לעצמה ארה"ב באופן שיטתי מנצלים "לוחמים אנטי אימפריאליסטים" אותם אידיאליסטים שמייחסים למערב מזימה להשתלט ולשעבד את האנושות, וטוענים בין היתר שהמלחמה אותה מנהלת אמריקה נגד הסמים היא עוד כלי של המערב לשלוט ולשעבד. האידיאל הזה משמש בעצם את כל המשטרים הרודנים, הדיקטטורים וארגוני הטרור בעולם היום, וכולם- מאסד ובן לאדן ועד פוטין ואירן, רומסים את זכיותיהם של האזרחים, מדכאים ורוצחים אותם בטעונה שהם מצילים ומגנים על עמם מפני "פלישה אמריקאית" ובכך מאמצים את טקטיקת ההפחדה של המשטרים הדיקטטורים. האנטי אימפריאליזם אינו מתחיל ונגמר במלחמה בסמים, אבל הדרך בה ארה"ב מתנהלת בנושא הסמים גורמת לה נזק עצום ומשחקת לידיהם של דיקטטורים וארגוני טרור. בקולומביה למשל משגשג ארגון הפא"רק שזו מחתרת מרקסיסטית שמתקיימת מסמים וממלחמה אנטי אימפריאליסטית בקפיטליזם. האידיאל הזה, יחד עם התעשרות הדיקטטורות על ידי הסמים (ובעיקר נפט) יוצר מצב מסוכן ביותר שמחליש את הדמוקרטיה בכל העולם ומאיים על המערב.

רגע, מה הבעיה באכיפה נגד סמים ? למה זה לא מצליח ?  אם העצה לא פוסקת, זה הרי בגלל הביקוש, אז למה הציבור לא מספיק לבקש סמים ? למה עדיין מיליוני אנשים בכל העולם עוברים על החוק בלי להניד עפעף?

המלחמה בסמים היא כישלון ומלחמה אבודה מראש וזאת בגלל מספר סיבות עיקריות :

1.  הסמים הם צורך חברתי, סמים ליוו את האנושות משחר ימיה והם מילאו צרכים שונים, בעולם המערבי הסמים הם כלי תרבותי, אומנותי ופילוסופי ועונה על  צורך במשהו לרוח ולנפש, לעשיית כיף ושחרור, אינטרקציה חברתית וזמן הירגעות ממירוץ החיים שמכתיב העולם המערבי המודרני.

2.  הסמים פה, כל הזמן, בכל מקום, התרבות הפופולארית לא הייתה נראית כפי שהיא היום בלי סמים והם פיתחו את המוזיקה, את הטלוויזיה, הקולנוע, האופנה, האומנות ועוד ועוד ושינו לאין שעור את דרך החשיבה של הבריות.

3.  לסמים פוטנציאל שוק אדיר, וכולל בתוכו רווחים עצומים שאף אחד לא ירצה להחמיץ, בין אם זה בחוק ובין אם לא.

4.  הסיכוי להיתפס בסופו של יום בגלל אחזקה לשימוש עצמי הוא סיכוי נמוך, המשטרה לעולם לא תצליח לעצור את כל מי שמשתמש בסמים .

5.  הדעה לפיה חלק מהסמים הם לגיטימיים ולא ראויים להיחשב כפלילים הולכת ועולה, וישנו תהליך של לגיטימציה לסמים מסוימים שאי אפשר לעצור על ידי אכיפה או על ידי ההסברה הקיימת.

6.  הולכות וחודרת למיינסטרים הדעה לפיה יש להתייחס לסמים רק מהפן החינוכי/בריאותי ולעודד שימוש נכון כדי לצמצם נזקים, ולא דרך פחד כי הוא מוכח כבלתי יעיל.

7.  סביב הקנאביס הלכה והתגבשה תרבות גדולה וחובקת עולם והיא כוללת שפה, סגנון, קולנוע, שטחי עניין משותפים ועוד, ורבים רואים את עצמם כחלק מסוים מתרבות זאת ורואים את הקאנביס כדרך חיים, המלחמה בקאנביס כבר אינה מלחמה במשהו פלילי, אלה בתרבות אנושית וניסיון רדיפה ומיגור של תרבות אנושית על ידי אכיפה ממשלתית הוא לא הגיוני, לא אפשרי וגם לא מוסרי בעליל (כי זו תרבות שאינה מזיקה לאיש).

8.  המדע מגלה סגולות רפואיות רבות מאוד בקנאביס דבר שמעלה את ההתעניינות ומשפר את דעת הקהל.

שמחברים את כל הדברים האלה ביחד, אנו נגלה מציאות עגומה מאוד- המלחמה בסמים לעולם לא תצליח, 50 שנה בהחלט ראוים בשביל להוכיח זאת.

אבל יש חינוך לא ? הרי הממסד מקפיד להסביר לציבור הרחב את הנזקים שטמונים בשימוש בסמים, אז מה הבעיה ? למה הציבור עדין ממשיך לצרוך סמים אם הוא יודע שזה רע?

אז זהו שיש הסברה, אבל היא אינה "הסברה" אלה יותר "תעמולת הפחדה". הסמים מוצגים כשטן שעומד להשמיד את העולם, ואין שום התייחסות לדברים הטובים שבסמים, הממסד משמר מיתוסים שונים בקשר לסמים כמו שקנאביס מוביל לסמים קשים יותר, יוצר הזיות, ובעבר הוא הואשם אף בגרימה לרצח ואלימות ברוטלית ובמוות. כל הדברים האלה לא היו ולא נבראו, ומעולם לא תועד מקרה מוות רצח או אלימות כתוצאה מעישון קנאביס. פעם ההסברה הייתה איכשהו יעילה יחסית כשהתקשורת הממוסדות שלטה במונופול על הידע האנושי הרחב ומסרים ממסדיהם נקלטו בקלות, אבל ברגע שהמגוון פרץ הגיעה האינטרנט, מנועי החיפוש, ערוצי הנישה והפלאפונים החכמים הציבור נחשף לשפע של מידע זמין שחלקו הגדול כלל לא תאם את גרסת הממסד, הידע על סמים הורחב מאוד ונחשף המון ידע מחקרי וידע על מה עושות מדינות אירופה בהקשר של סמים (הגישה הסובלנית של אירופה לסמים התחילה בערך בתחילת שנות האלפיים) יחד עם זה פרצה וגדלה תרבות הקנאביס, נפער פער עצום בין גרסת השטח למה שהממסד אמר, והאמון שהיה בממסד נפגע אנושות.

תוצאות המלחמה בסמים מהפן החינוכי היו הרסניות – חוסר ההבחנה בין סמים קשים לקלים ייצר נזק עצום ובעצם הוביל להתמכרויות להרואין, הרי המחשבה היא שכל הסמים אותו דבר, לכן מי שמנסה מריחואנה רואה שלא קורה כלום ושזה אפילו נחמד, אז המסקנה המתבקשת היא ששקרו לנו, ושגם הרואין זה אותו דבר ואפילו יותר חזק. הבורות אותה פיזרה המלחמה בסמים גרמה לאנשים לא לדעת איפה יש סכנות ואיפה לא, התבלבלו בין מדע לדעות קדומות וגרמו לרבים פשוט להפסיק למה שאומרים להם, אנשים לא ידעו איך להתמודד והפכו את השימוש בסמים להרסני.

התעמולה נגד סמים כל כך מתאמצת להפחיד, ולמעשה לא משלימה עם המציאות, שהיא מסרבת להבין שאנשים בכל זאת יעשו סמים גם אם זה מוצג כדבר הכי נורא שיהרוג אותך, לכן יש להשלים עם זה, ולפתח הסברה שתקדם מידע אובייקטיבי ומאוזן כדי להסביר היכן טמונות הסכנות ועם מה יש להתמודד.  יותר מדיי אנשים מתו ופגעו בעצמם, בגלל בורות מוחלטת וחוסר מודעות. קחו לדוגמא את הסיפור של נטע פרנקל ז"ל שלקחה שלושה כדורי אקסטזי ומתה מהרעלת מים, אם רק מישהו היה טורח להסביר לה על הסכנות שטמונות בנטילת כדור כזה, אומר לה שלא להעז להגזים במינונים, או אומר לה מה עושים שלא מרגישים טוב, האסון הנורא הזה היה יכול להימנע. נכון, ישנם סיכונים רבים גם בנטילת כדור אחד, אבל אם הרשויות היו טורחות להסביר את הדברים באופן הגיוני ושקול, יכול להיות שפרנקל הייתה חוזרת הביתה אחרי כדור אחד והייתה מרגישה קצת לא טוב ויוצאת ללא נזק. זאת ועוד, הפחד הנורא בהסתבכות עם החוק, וההתנגדות הכה קיצונית של הורים (היום אולי קצת פחות) גרמה לפחד משתק לפנות לעזרה אם משהו קורה, מה שמסכן אותם הרבה יותר, ובמקום יחס שקול ובוגר מצידנו, חווים בני הנוער תסכול ונטישה. אפשר לתקן את כל זה על ידי הסברה בריאה ונכונה, אבל במקום זה הרשות ממשיכה להתעלם מעובדות מוצקות (שהתעמולה לא עובדת) ומפקירה את הציבור לעולם הסמים בלי שום ידע וכלים להתמודד אתו, ולא, פחד זה לא דרך להתמודד עם בעיות.

הממסד נקט באמצעי הפחדה כל כך קיצוניים, בהסברה מוטה וחד צדדית,  וגרמה לה להראות מגוחכת ובלתי אמינה. מלבד האזהרות שכביכול הממסד הפיץ נגד סמים, ההסברה התמקדה בתיאור הסמים כשרוש כל רע, ואת המשתמשים כאנשים רוחשי רוע, כפושעים, עבריינים, משוגעים, סוטים, עצלנים, פרזיטים, פאתטיים ואנשים שמזיקים לחברה ופוגעים בה, ויש בה גם קורט מסוים של מטיפונות נוצרית שמאפיינת את השמרנות בארה"ב, משתמשי הסמים הוצגו כאנשים דקדנטיים שמאיימים לנוון את החברה ולהפכה לגיהינום או לסדום ועמורה. הדמוניזציה של משתמשי הסמים ובמיוחד אלה הקשים, אלה שחולים בהתמכרות לסמים נרקוטיים, גרמה להם להיבעט לשולי החברה, הם מתוארים כאנשים דוחים ושפלים כשהם גם בעצם המצורעים של העולם המודרני- אנשים דחויים ודוחים שאיש לא רוצה להתעסק איתם. כולם מכירים את זה שנתקלים בקבצן שמבקש כסף ברחוב ואומרים "אל תיתן לו הוא קונה עם סמים" כי אנשים שמשתמשים בסמים נתפסים כמי שעושה את זה מתוך בחירה (נרקומנים) ושזה בעיה שלהם והם לא ראויים לקבל עזרה, ובזה אשמה התעמולה הגבלסית של המלחמה בסמים ובהסתה כנגד המשתמשים.

הממסד והציבור הרחב מתייחס למשמשים כעבריינים ומצורעים, מנדה את הזקוקים לסמים ומלא דעות קדומות שליליות לגבם ולכן נגזר עליהם להישאר בתחתית החבית של החברה וזה מעצים את בעיית הסמים ומחמיר אותה. המטרה בשמה המלחמה בסמים פועלת, כלומר "למגר את נגע הסמים" היא בבסיסה אלימה ולא מוסרית, כי אם סמים זו רעה חולה שיש למחוק מהעולם, הפועל היוצא מכך הוא שמשתמשי הסמים נחשבים גם הם לרעה חולה, ומשם הדרך ממלחמה צודקת לרדיפה ואכזריות היא קצרה מאוד.

ואכן אין חמלה במלחמה, ונלחמים בכל בכוח נגד האויב הרשע, וגם נרקומנים הפכו לעבריינים מסוכנים  עם עבר פלילי, כשבכלא הם פוגשים אנשים שדרדרו אותם רק עוד יותר וגם ואחר כך הם לא יכלו להשתלב חזרה (הם הרי פושעים)  במקום לראות בהם כאנשים שצריכים עזרה נפשית וכלכלית. נרקומנים ומכורים לסמים קשים כמו הרואין, קראק, מת` וכיו"ב, בהחלט יכולים להיות אלימים ולכן צריך להרחיק אותם מהחברה כי הם גורמים לנזק קשה מאוד וחמור לעצמם ולאחרים, (אבל בעיקר לעצמם) אך הפתרון הוא לא כלא, אלה משהו טיפולי בלבד, בדיוק כמו שלא ניקח חולה סכיזופרניה ונשים אותו בכלא, כך גם הם. הנידוי החברתי, וחשיפה של אוכלוסייה חלשה כל כך לעולם הפליליים והפשע היא פשוט אסון וזו מדרדרת את האוכלוסייה לפי פחת, מונעת מהם להשתקם ובכך מסכנת אותם ומשמרת אותם מכורים, הקשר בין מכורים לסמים ועולם הפשע הוא קשר מעוות וחולה ויש לפסיקו מיד. מלבד כל אלה הסירוב של חלק מהמדינות לחלק מזרקים נקיים לנרקומנים מסכנת את בריאותם, ואחראית על המשך הפצת מחלת האיידס והצהבת.

אבל כל עוד המלחמה נמשכת זה נופל על  אוזניים ערלות, ישראל אפילו לא מכונה להפריד בין סמים קלים וקשים, הדבר הבסיסי ביותר, נרקומנים זה משהו שיש להילחם בו כי  הרי הם עשו סמים, וסמים זה רע ככה אמרה פעם הפרסומות.

וכך ערכי שלום הציבור, הבריאות והמסוריות של החברה נרמסו עד דק ולא נותר מהם עוד דבר, הרשויות מצאו את עצמם שקועים עד הצוואר במלחמה שלא מביאה לשום שיפור ורק גורמת עוולות.

אבל בעיה קשה נוספת היא שאין מחקר אמתי בנושא, הרשות מתגאה בצוותי מומחים שמייעצים להם, אבל האמת היא שהם אינם עושים דבר, כי זו למעשה חונטה של חוקרים ממונים כספית שתפקידם להזין את פרופגנדת ההפחדה הכושלת של המלחמה בסמים. אם אנו רוצים באמת להתמודד עם הסמים עלינו לשבור את הטאבו, להפסיק להתייחס לסמים כדבר שהוא רק רע ולפתוח את האקדמיה לעולם הסמים. עלינו להפוך את חקר הסמים לתחום מחקר עצמאי בפני עצמו, בדיוק כמו חקר השפות או חקר המוח כך גם חקר הסמים.  כבר היום נחקרים בנסיבות שונות הסמים, וישנם מחקרים רבים מאוד על סמים ביניהם אלכוהול ומריחואנה אך אלה נעשים במסגרת מחקר רחב אחר ולא עומדים בפני עצמם, עלינו להכשיר מומחים וחוקרים שיהיו בקיאים בנושא הסמים על כל הביטו, ולפרק את המחקר לכל מיני תחומים, כשמישור מחקרי אחד יהיה תחום מדעי החיים, כלומר להכשיר ביולוגים, כימאים, ביו-כימאים, פרמקולוגים רופאים ועוד כדי להתמחות בהשפעותיו של הסמים על גופנו ולגלות כיצד ניתן להפיק מהם תועלת מדעית (אני מתכוון שכמו שיש קרדיולוג, יהיה מומחה דוקטור לחקר סמים שיתעסק אך ורק בזה, או נירוביולוג שיתמחה רק בחקר הסמים)

שטחי מחקר נוספים יהיו מדעי החברה ומדעי הרוח כלומר שיפתחו תחומי מחקר באנתרופולוגיה ובסוציולוגיה שיתמקדו רק בנושא של הסמים, במסגרת התמחות לתואר שני, שתחקור את השפעת הסמים על החברה, שם נוכל לשאול את עצמנו מה החברה משיגה מסמים? למה היא עושה את זה ? איך ? איזה אופי חברתי היא לובשת ? לאיזה תהליכים חברתיים הסמים מביאים ? כיצד הם משפיעים על התנהגות החברה ?  ועוד. תחום מחקר בהיסטוריה של הסמים יוכלו לחקור את הסמים בעבר ואת חוקיותו, והתמודדות עם הסמים לארוך ההיסטוריה מימי קדם ועד המאה העשרים, הארכאולוגיה של הסמים תעמול במציאת הוכחות לשימוש של סמים שונים בימי קדם (כבר נמצאו בארץ חרסים עליהם קיימים שיירים של חשיש) וזה גם יכול לתרום על הידע שיש על תקופות קדומות בכלל. בפילוסופיה של הסמים נוכל לדון ולהתחבט בסוגיות ההתמודדות החברתית היום עם הסמים, ולשאול את השאלות שיעמיקו וינסו להבין ולדון איך ראוי להתייחס לסמים? האם יש להגבילם ? על איזה  צורך נפשי זה עונה ? איפה המדינה צריכה להתערב במקרה של שימוש ?  מה זה שימוש מזיק ? מתי השימוש מוגדר כמזיק ?  והפילוסופיה המדינית תדון איפה הגבול בין חופש הפרט (בנושא סמים בלבד) לרגולציה והתערבות המדינה בפרטים ? ותרחיב את הדיון כיצד המדינה צריכה לנהוג בחוקיות הסמים והגבלתם, ובאיזה כלים בירוקרטים וממסדים הכי טוב להתמודד עם תופעת הסמים .

מישור נוסף הוא הפסיכולוגיה, החינוך והעבודה הטיפולית שתעמיק יותר בחקר של הקשר בין נפש האדם לסמים והשימוש בהם, תחקור עוד את בעיות ההתמכרות והטיפול בהם, תסייע לאנשים להתגבר על שימוש הרסני, ותחקור איפה הסמים יכולים להועיל בהבנה וטיפול באדם. הפסיכיאטריה המקשרת בין נפש לרפואה, תוכל לחקור על הקשר בין סמים למחלות נפש ומתי ואיך סמים מסכנים את הנפש ותפתח דרכים חדשות לרפא נפגעי סמים, ובתחום הפסיכולוגיה, החינוך והעבודה הסוציאלית תעשה עבודה מחקרית רצינית בטיפול באוכלוסייה נפגעת סמים, ותפתח תחום מחקר שיתמקד בבני נוער תחקור ותחבר גישות חינוכיות חדשות ושנות להתמודדות עם סמים אצל בני נוער וגם אצל בוגרים, חינוך על נזקי סמים הוא הדבר הכי חשוב שבלעדיו אי אפשר להתמודד עם הסמים בצורה טובה.

אלה אולי רעיונות נחמדים ומעניינים, אבל הם אפשריים רק אם הממסד יתחיל להתייחס באופן אובייקטיבי ומאוזן לנושא, המלחמה בסמים מאלצת אותנו לפחד ולשנוא סמים, להתייחס אליו כמשהו רע שיש להעלים מהעולם ולכן אי אפשר לעשות בנושא שום דבר מדעי (במובן הרחב, מחקרים שמוכחים בקנאביס יעיל כבר יש) מה שחקר הסמים עושה היום הוא בשום אופן לא מדע, כי מדע בהגדרתו הוא תחום שחוקר את המציאות בלי להתיימר להגיע לאמת מוחלטת וחד משמעית, אלה שואף לבסס את הדברים על ראייה אמפירית, ולהתייחס לנושא אותו הוא חוקר באופן נטרלי ואובייקטיבי, להוכיח דברים, ולקבל ביקורות שסותרות אותם. בגלל שהיום הסמים הם דבר לא חוקי שמוגדר כמחלה רעה שיש למחות מעל פני האדמה, החקר אינו יכול להיות בעל תקיפות מדעית כי מאמני המלחמה בסמים חושבים שהם הגיעו לאמת מוחלטת, שזה רע וזהו, והם חוקרים משהו רק כדי להוכיח שהוא רע, בעוד שהם מתעלמים מהיתרונות ומהדברים הטובים שהביאו הסמים לעולם, כלומר אין חקר אובייקטיבי ונטרלי בנושא אותו הם חוקרים, אפשר להגדיר את זה אולי כהטפה דתית, תעמולה או פרסומות אבל לא כמדע.

תחילת הסוף החל לפני עשר שנים בערך כשמדינות שונות באירופה הגיעו למסקנה הזו והחלו לחקוק חוקים שונים המפרידים בין הסמים ומתייחסים באופן אחר לסמים, התהליך היה איטי וגם המריחואנה הרפואית סייע בכך וחלק גדול מהעולם השתחרר מהדעות הקדומות שלו.

אבל היום מסתבר לי שהמלחמה הזאת הפכה לחזקה יותר מהמציאות, וההכרזה על "שמים סוף לסמים" הפכה לפסיכוזה, מלחמה שלא לוחמת בשם ערכים נאורים יותר, לא בשם צדק הגיון או מדע, אלה בשם הזיות גדולה בלתי אפשריות. הרשות מתנהגת כמו כת דתית ומתבססת כיום על אמונה עיוורת ודעות קדומות, ולא על הגיון או רעיון רציונלי, ואוחזת בתפיסה לפיה הקנאביס הוא שטן שיש למגר מהעולם (אבל הקנאביס הרפואי לעומת זאת הוא דבר נפלא, חח דיסוננס שכזה)  ששווה בערכה להרואין או קוקאין, ואמונה משיחית ביכולת של הרשויות לאכוף על ידי הפחדה והרתעה ובכך לסלק לחלוטין את הסמים מהעולם.

מהניסיון שלי בניהול דיאלוג עם הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול ואל סם, הם ממשיכים להאמין בעיוורון מוחלט במה שהם עושים, ומפצים דברים שקריים ומטעים את הציבור. ראיתי איך הם דוחים כל מחקר שלא נעשה על ידם כשהם נוטים להתעלם באופן שיטתי ממה שנוח להם, ונותרים לעיתים קרובות בשתיקה מעיקה מול טיעונים שמעלים נגדם. רבים מבקרים בדף הפייסבוק שלהם מדי יום, אופן ההתנהלות שלהם, הדברים חסרי הכיסוי והבסיס אותם הם מפיצים כאילו הייתה דוגמה דתית (טענו שחוק הלגליזציה בארה"ב יבוטל על ידי הממשל הפדרלי-החוק אושר) גורם  להם להפוך לבדיחה עצובה, וממשיך לפגוע באמינות המסרים של הממסד, זה לא טוב, אבל זה רע במיוחד לנוער, שלא מאמין יותר לשום מילה שהממסד והמבוגרים אומר לו.

הגישה הזאת מאפיינת את המלחמה בסמים בשנים האחרונות, מגנון ההכחשה וההדחקה שלהם עברו לפעילות טורבו, כבר ראיינו איך יאיר גלר מנכ"ל הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול טוען אחרי משאל העם בקולורדו וושינגטון שהלגליזציה לא תעבור שם לבסוף ותבוטל, כי זה בלתי אפשרי ויש את הממשלה הפדרלית. כאמור מגנון ההדחקה נכנס לפעולה, וגלר שוב התעלם מהעבודה שמי שעומד בראשות ארה"ב הוא ברק אובמה, איזה בחור שלא הגיעה רחוק, ועוד סטלן כבד שעל פי דבריו של יאיר גלר לא היה מגיע לשום מקום בחיים ונשאר כמו זומבי על הספה, כי הרי לעניות דעתו המלומדת של האדון גלר, כל מי שמשען הוא סטלן שלא מתפקד-אותו בחור תומך גם הוא בלגליזציה (טפו) והיה ברור מלכתחילה שהמשאל הזה התקיים רק כי היה מוסכם שאובמה לא יאכוף את החוק הפדרלי,  וכבר רואים שבתקופת כהונתו הנוכחית הוא פועל בצעדים קטנים (וגדולים) כדי לסיים את המלחמה בסמים, ולטפל בנושא בדרך חדשה, גם הזמן כמובן מראה שהוא טעה בעליל,  והוא ממשיך לטעון בלהט ש"הלגליזציה נכשלה בכל העולם", למרות שאין לטענה זו שום כיסוי, אמינות כבר אמרנו ?

למרות זאת משהו כן חודר את הבועה הזאת מסתבר, והרשות כבר הודתה במספר דברים כמו שקנאביס לא הורג, ושהוא אינו בהכרח סם מעבר להרואין, אבל זו רק טיפה בים, ואלה באמת היו שקרים שאי אפשר היה להסתיר עוד. אבל שוב העיוורון ממשיך לשלוט והדעות הקדומות והסטיגמות מובילות את הרשויות בישראל למערה בכיוון אחד, שמסתירה מהם את האור. כשחברת הכנסת עינת ווילף הגישה הצעת חוק שתכיר בקנאביס כצמח בעל תועלת רפואית 48 ח"כים הצביעו נגד העבודה המדעית המוצקה הזאת, ואפשר להמשיל את זה לכך ש 48 ח"כ הצביעו נגד ההגדרה שכדור הארץ הוא עגול או שהוא מסתובב סביב השמש, רק 19 חברי כנסת בלבד, הצביעו בעד ההיגיון, המדע והצדק.

אז אלה רוב הנזקים שגורמת המלחמה בסמים, כמובן שהיא לא שורש הבעיות בחיינו ולא אשמה בכל, אבל המלחמה הזאת מזיקה וכבר לא משרתת עוד את המטרה אותה היא התיימרה לשרת, ולכן עלינו להיאבק כדי להחליש את המלחמה בסמים על ידי לחץ ציבורי ובהדרגה להביא לסיומה.

בינתיים בשאר העולם, המצב מעודד הרבה יותר, המלחמה בסמים חוטפת מכות אנושות, ומאבדת את שטחיה, רבים מתנערים ממנה, מפסיקים את ירי התותחים לרגע כדי לחשוב מה המחיר של המלחמה הזאת? במה הם נלחמים ? במי הם נלחמים ? למה הם נלחמים ? מי נפגע מהסיפור ? והאם היא הביאה למשהו חיובי כלשהו ? רוב העולם ענה כבר שלא, ועשה את חשבון הנפש שלו, והבין שסמים הם לא משהו שצריך בכלל להילחם בו, כי זה אבוד וזה פשוט הצהרה הזויה ומגלומנית להכריז עליה בראייה לאחור. כמו שכתבתי יש כמה סוגים של מדיניות סמים היום, אירופה התחילה ראשונה ואחר כך גם חלק קטן ממדינות ארה"ב ועכשיו גם דרום אמריקה, המגמה הלכה והתחזקה שדרום אמריקה החליטה שנמאס לה לשחק את המשחק, הזה והחלה לחוקק חוקים שבשיאם אורוגואי הכריזה על לגליזציה מלאה של קנאביס. גם בארה"ב המגמה משתנה כעת, חוקי הלגליזציה בקולורדו ובוושינגטון התקבלו על ידי הממשל הפדרלי, ואף נעשים צעדים בממשל הפדרלי עצמו להקל במעט על מדיניות הסמים, ההכרזה האחרונה הייתה שהממשל הפדרלי עצמו יקל בעונשם של משתמשים קטנים, ובכך היוותה צעד ראשון של ארה"ב לקראת דה קרימיניליזציה ברמה הפדרלית.

שנת 2012 וגם השנה היו שנים מהפכניות שפרצו את הדרך ומהם נסלל המאבק העתידי, בינתיים נראה שינויים בכל העולם ויעשו עוד צעדים קטנים ולא דרמטיים יחסית, כרגע מדיניות המלחמה בסמים עדיין נהנית מיתרון קל על המתנגדים וכוללת את הממשלה הפדרלית, ארגון המאבק בסמים האמריקאי, המפלגה הרפובליקנית והימין במדינות נוספות (לא כולו) ארגון באו"ם שמתעסק בנושא הסמים (המגוחך עד עצב)  וכללת מדינות חזקות כמו בריטניה (שם הקולות ללגליזציה הולכים ומתרבים במהירות, נחכה לראות אם בבחירות ב-2015 תעלה מפלגת לייבור) וגם צרפת, יפן, דרום קוראיה, סין, רוסיה, וסעודיה החזית היום כוללת גם תעשיינים שונים, אנשי דת ורופאים. גרמניה, אוסטרליה וקנדה כבר לא תומכת במלחמה בסמים, אך הן נוקטות במדיניות מהוססת יחסית ולא נותנות יד במאבק, ומקשות גם הן על גיבוש הרוב הנדרש כדי להפוך את העקרה על פיה, אך כל הסימנים מראים שהמלחמה בסמים מאבדת את הרוב הזה במהירות הולכת וגוברת, וסקר עדכני בארה"ב מגלה ש52% מהאמריקאים תומכים בלגלזציה.  היעד הבא בעניי הוא 2016 שם יתקיים דיון על סוגיות המלחמה בסמים במישור הגלובלי באו"ם, לא ברור בדיוק מה יהיה עדיין, אבל לפי איך שנראה כרגע המסקנה תהיה שהמלחמה בסמים תוכר על ידי ארה"ב ככישלון במישור הגלובלי, זאת אומרת ארה"ב שמשמשת כרמטכ"ל העולמי של המלחמה בסמים תתפטר מפקידה. במידה שאחרי ממשל אובמה יבוא נשיא דמוקרטי נוסף, המגמה תימשך וממשל ארה"ב יפעל בצעדים קטנים לקראת מימוש המדיניות של הפסקת המלחמה בסמים, אם יעלה ממשל רפובליקני יהיה קשה לנבא מה יקרה, סיכוי טוב שממשל כזה יקפיא את המהלכים והיו בעולם התקדמויות קטנות כשהמלחמה בשטח תמשיך עדיין, אבל אחרי הצהרה כזו יהיה בלתי אפשרי להחזיר את הגלגל אחורה כי הלגיטימציה למדיניות סמים חדשה כבר תינתן, והשנוי התודעתי יתממש.

ומה קורה כאן בישראל? הממסד הישראלי כאמור רחוק שנות אור משאר העולם- אך בכל זאת כמה התקדמויות קטנות כן קרו, ועדיין אין הפרדה בסמים ואין שום הקלה בחוק, אין טיפול ראוי מספיק לסמים קשים, והסברה עדיין דוגלת בשקרים ובפחד, אפילו קנאביס הרפואי מחולק בנוקשות מיותרת והסמים עדיין מוגדרים פה כ"נגע" שיש "למגר מהעולם" כפי שרומזת לנו שמה של הועדה בכנסת שמתעסקת בנושא הסמים, אבל היום, אחרי שאנחנו רואים כמה נזק העסק הזה גרם, כבר ברור שלא הסמים הם נגע שיש למגר מהעולם, אלה המלחמה בהם.

אביעד

Spread the love
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  

כתיבת תגובה