נאס"א בוחנת גידולי הידרו בחלל

חלל

כאשר אנחנו רעבים אנחנו הולכים אל המקרר, פותחים אותו, האור מנחש אותנו ונדלק מעצמו ואנחנו יכולים לקחת כל מאכל שנמצא במקרר. החיים שלנו קלים. אבל מה קורה בחלל? איך אסטרונאוטים מזינים את עצמם כשהם מרחפים בין האטמוספירות? במקום שלכוח הכבידה יש חוקים אחרים? מה שלנו כל כך מובן מאליו הופך לעסק מורכב כאשר טסים וחיים בחלל למשך תקופה ארוכה.

כעת, סוכנות החלל האמריקנית נאס"א בודקת האם ניתן לגדל בחלל ירקות ופירות והיא בוחנת את שיטת הגידול ההידרופונית (או בקיצור: הידרו) וגם את שיטת הגידול האירופונית.

אתגרי התזונה בחלל

כאשר נאס"א שולחת בני אדם למארס האסטרונאוטים יזדקקו להרבה מאוד אוכל עבור המסע. איך אורזים מזון למסע בן שנתיים וחצי לפחות? אם האסטרונאוטים יצליחו לגדל לעצמם את המזון זה יפחית באופן משמעותי את הכובד על רכב החלל.

על חשיבות גידול האוכל בחלל

שאנא טופמן, מהנדס במעבדת המחקר לחקר החלל מאוניברסיטת יוטה שבלוגן, סיפר: "גידול אוכל בחלל הוא חשוב. אנחנו צריכים להגיע לחלל עם כמה שפחות כבודה באמתחתנו וזה חשוב עוד יותר במשימות ארוכות בחלל. אנחנו בוחנים שיטת גידול בחלל, למשל הידרו, ובמקביל גם חוקרים את היתרונות הפסיכולוגיים של גידול מזון וצמחים בחלל – דבר שיהפוך לחשוב יותר ככל שצוותי האסטרונאוטים נוסעים רחוק יותר מכדור הארץ".
הניסוי שעורכת נאס"א נועד, אפוא, לא רק לבדוק שיטות מוצלחות לגידול אוכל וצמחים בתנאים שקיימים בחלל כי אם גם לדעת באם גידול צמחים ומזון ירגיע וינחם את צוותי האסטרונאוטים.

כוכב מאדים

הניסויים שעורכת נאס"א במרכז קנדי לחלל

נאס"א מעוניינת למצוא דרך להעשיר את התזונה של האסטרונאוטים בצמחים שמסוגלים לגדול בחלל. כך למשל, הרבה יותר קל לארוז ולקחת לחלל זרעים, הם קלים יותר לנשיאה מהאוכל המוכן. על כן, חוקרים ומדענים במרכז קנדי לחלל עורכים ניסויים בגידול צמחים וירקות בתנאים הדומים לתנאים בחלל, קרי: בסביבת מיקרו-כבידה ותנאים שבהם כוח המשיכה הוא פחות מזה שקיים בכדור הארץ, כפי שיש במאדים או בירח.

גידולי הידרו וגידולי אירופוניקה בחלל

במרכז קנדי לחקר החלל מדענים חוקרים שיטות תאורה שונות ומגוון טמפרטורות כדי לראות מה היא סביבת הגידול האידיאלית לגידול צמחים ומזון בחלל. ובנוסף לבדיקת תנאי חיי הצמחים במארס או בירח היא גם בוחנת מה ניתן לגדל בתחנת החלל הבינלאומית, שגם שם כוח הכבידה פחות מזה שבכדור הארץ. נכון לרגע זה, נאס"א בודקת גידול צמחים ללא אדמה או עם מינימום אדמה והיא עושה זאת, כאמור, דרך שיטת הגידול הידרופונית האירופונית.

מדוע נאס"א בוחנת דווקא שיטות גידול אלו?

שיטת הגידול ההידרופונית נבחנת מאחר ובשיטה זו המים והחומרים המזינים מועברים אל הצמחים בעזרת תמיסות. בעוד ששיטת הגידול האירופונית נבדקת מאחר והיא כוללת גידול צמחים בסביבת אוויר. שתי שיטות גידול אלו מייתרות את הצורך באדמה שהיא גם כבדה ותופסת הרבה מקום בחללית וגם יוצרת לכלוך.

גידול חממה

ויש כבר ניסויים מוצלחים

צריך להבין שמים "מתנהגים" אחרת בסביבה שבה כוח הכבידה פחות. המים מרחפים להם בצורות מוזרות בחלל וזה מקשה על השקיית הצמחים. עם זאת, נאס"א כבר הצליחה לגדל צמחים ואוכל בתחנת החלל הבינלאומית בשיטת הידרו. בניסוי שערכה הצליחה נאס"א לגדל חסה רומנית במצע חימר, במקום באדמה.

טופמן: "אני לא רואה עתיד לצוותי אסטרונאוטים בחלל ללא יכולת לגדל את המזון שלהם בעצמם. וזה חשוב עוד יותר כאשר מדובר במסעות ארוכים. הידע שאנחנו אוספים כרגע מאפשר לנו בעצם להרחיב את המסעות שלנו בחלל למקומות רחוקים יותר ובעתיד הוא גם יאפשר לנו לחיות בחלל".

העתיד כבר כאן

אם כן, נראה כי גידול מזון בחלל הוא חיוני בטח ובטח אם אנחנו חותרים להגיע למקומות רחוקים יותר ביקום ואולי גם לחיות ולאכלס אותם בעתיד. גידול המזון בחלל הוא חשוב לא רק כי צמחים אלו הם בעצם התזונה של האסטרונאוטים אלא גם כי גידול הצמחים יכול לספק מענה פסיכולוגי ותעסוקתי ללחץ, לשעמום ולגעגועים שחשים אסטרונאוטים כשהם בחלל, רחוקים כל כך מהבית ומהמשפחה.

כתיבת תגובה