בית / דעות והמלצות / דיבורים מהלב / קנאביס לנפגעי פוסט טראומה? למה לא?
קנאביס לנפגעי פוסט טראומה? למה לא?
ד"ר איליה רזניק

קנאביס לנפגעי פוסט טראומה? למה לא?

מדליקים ג'וינט ומתחילים לדפדף בפיד עם הקפה השחור של הבוקר : הנה מאמר באתר קנאביס , והנה איזה מימ מצחיק – עושים לייק ויורדים למטה .

ממשיכים לטייל בעולמות חברינו המוכרים והפחות מוכרים ,לייקים פה ולייקים שם .

והנה כתבה על נאנסת , ילדה קטנה בת 12 שעכשיו כל השכבה בבית הספר או במקרים מסוימים אולי כל העיר קוראת לה "זונה".

מה לה – לילדה בת 12 ולמילה זונה ? בדיוק כמו מה לכם ולכתבה הזאת על האונס ? לא יהיה כאן לייק כי אף אחד לא אוהב את המעשה שנעשה , אבל גם לא תהיה כאן שום התיחסות .

הידיעות האחרונות על אונס והתעללות מינית הולכות וגוברות ואיתם גם הסרטונים שרצים ברשת ומבזים את הילדות והנשים שעוברות את הזוועות. לגבי אונס – אין לנו שום קתרזיס כי כמה פעמים כבר שמעתם על מישהו שנכנס לכלא לתקופה רצינית או משמעותית בגין אונס ?

אנשים יוצאים עם עבודות של חצי שנה אחרי שלילדה בת 12 אין חיים , היא לא ישנה , לא מפתחת כישורים חברתיים , סובלת מבדידות דכאון יצר הרס עצמי ונסיונות אובדניים .

אז זהו לילדה בת 12 ולמילה זונה אין כלום מן המשותף, אבל לילדה בת 12 ולחיפוש אהבה, ריצוי, רצון להיות מקובלת בחברה , או צורך בדמות אב יש המון מן המשותף.

כאשר אדם עובר טראומה הוא מגיע למצב בו הוא לא מסוגל לחיות את חייו באמת, הוא הופך להיות צופה בסרט שנקרא "החיים". התחושה הזאת יוצרת תסכול תמידי ופוגעת בבטחון העצמי. ישנם שלושה סוגים של טראומה : אונס , הלם קרב ותאונות . שלושת המאורעות מעידים על סוגים שונים של איום- על איבר בגוף, על השפיות או על החיים .

פוסט טראומה מאובחנת כאחת התופעות שהכי קשה לטפל ולהבריא מהן. בהזנחה מתפתחת ל :אנורקסיה והפרעות אכילה , מאניה דפרסיה ,סכיזופרניה, הפרעות אישיות ועוד .

רק 20 % מהלוקים ניגשים לטיפול ואף פחות מצליחים לחזור לחיים תקינים.

לאחר הטראומה אדם יכול להכנס למצב של הדחקה בו המנגנון הנפשי שלו אינו מסוגל להתמודד עם המאורע אך כאשר יש דברים שמזכירים לו את הטראומה הוא חווה "פלאשבקים" – חווה את הטראומה מחדש שוב .

פרופסור אליה רזניק מספר על ניסוי שקיים משרד הבריאות בכ-100 מטופלים המאובחנים בפוסט טראומה ע"פ קריטריונים מסוימים . בניסוי נכללו – חיילים הלומי קרב, נפגעי תאונות ונפגעות אונס. מסקנות המחקר היו כי לאחר זמן מה של טיפול בקנאביס הם הצליחו להתגבר על הדכאונות , הבטחון העצמי חזר אליהם , ההתמודדות עם האובדן ועם החיים הפכה להיות פשוטה יותר ובעיקר עקב ירידת הלחץ . הוא טוען כי לחץ רב ירד מהמטופלים ברגע שקיבלו אישור לתרופה ולא היו צריכים לדאוג להתמודדות היום יומית הקשה.

על חיילים ונפגעי תאונות יש ייצוגיות מסוימת, אבל אני רוצה להתייחס לנפגעות האונס- אלו השתקניות שאינן מדברות ואינן מאמינות שביכולתן להלחם או להשיג משהו כלל . כל גבר שקורא את הפוסט הזה עכשיו יצא עם מישהי מתי שהוא שסיפרה לו שנאנסה או שהוטרדה מינית . כך שכולם מכירים את הנושא אך אף אחד לא מדבר עליו. הנפגעות עצמן מאבדות חלק כל כך חשוב מחייהן – את עצמן ואת הזהות הפנימית שלהן ולרוב מתוך בושה ופחד אינן מתלוננות או מספרות על האירוע . חלקן מקבלות תרופות וחלקן נצמדות לגברים שיוכלו להשיג להן קצת גראס כדי לישון בלילה – וכל מי שיצא למסיבת טבע ואסף איזה "זורמת" שנשארה יותר מלילה אחד יוכל להעיד . חלק מהנשים מידרדרות לזנות אחרי התעללות מינית ממושכת בילדות , חלקן מתאבדות. חלקן צורחות בלילה ומפריעות את מנוחת השכנים שמזמינים להן משטרה .

ואת כל הכאב הזה ניתן לעצור – בשאכטה .

מחקרים מראים כי אנשים שלקו בפוסט טראומה מייצרים פחות קנבינואידים ולכן הם נמצאים במצב של חוסר. החוסר הכימי מגביר את חווית הסימפטומים של פוסט טראומה על האדם עד שהוא מאבד את היכולת להתמודד ללא עזרה תרופתית ופסיכולוגית .

אז רגע : מי אנחנו? קנבינואידים ! ומי מייצר אותנו ? נכון – קנאביס !

יש תרופה גם לאונס, יש חיים אחרי התעללות מינית ויש חיים אחרי פוסט טראומה . אנחנו לא חייבות להיות מנופחות בתרופות פסיכיאטריות , לא חייבות לחיות בהוסטלים, מגיע לנו חיים בדיוק כמו לכולן .

אני מבקשת באופן אישי ממי שקורא את הפוסט הזה למרות אורכו נא לשתף ולעזור להגביר את המודעות הציבורית לחלק נכבד מהאוכלוסיה : אמא שלכם , אחותכם , חברה שלכם או ידידה טובה שפשוט נכנסה ללב והייתם רוצים שהיא תמשיך לחייך אתכם. JAH BLESS

 

ד"ר איליה רזניק, מומחה לפסיכיאטריה וחבר בוועד המנהל ארגון בין-לאומי לקנאביס רפואי

 

Galy Esther Amgar

Galy Esther Amgar

הוסיף/י תגובה

Scroll To Top